לתרומות לחץ כאן

בגד אדום לגבר

שאלה:

שמעתי שאסור גם לגברים וגם לנשים ללבוש בגדים אדומים, בדקתי בגוגל וראיתי שזה נכון.

לי יש חולצת ספורט אדומה ללא שרוולים. וקניתי אותה לפני הרבה שנים, לפני שידעתי שאסור ללבוש אדום. האם בדיעבד מותר או אסור ללבוש אותה.?

חוץ ממנה יש לי גם חולצות אלגנט כמו שלובשים באירועים, והיא בצבע בגוון אדום, לא אדום ממש. האם מותר ללבוש אותה.?

ואותה שאלה לגבי גופיות ותחתונים. יש לי גם תחתונים בגוון אדום, ולא אדום ממש. האם מותר ללבוש אותה.?

ולקנות לכתחילה בגד בצבע אדום בולט, אני מבין אסור.

תשובה:

שלום רב

בדרכי תשובה שם ס”ק ט”ז הביא מהגאון ר’ יצחק אלחנן שכיום שאין דרך העכו”ם ללבוש בגדים אדומים אין בזה משום חוקות העכו”ם ומותר לישראל ללובשן (אך יתכן שדבריו אמורים רק בשעת הדחק), וכן הביא שם בס”ק ה’ מהמנחת חינוך מצוה רכא אות א’ שכל דינים אלו משתנים בכל דור ודור לפי המלבושים הרגילים אצל העכו”ם באותו הזמן. ובאמת בדברי הש”ך שם הביא טעמים שמחמתם יש לאסור גם בזמן הזה לבישת בגד אדום.

לנשים האיסור נוהג גם בזמנינו משום צניעות.

מקורות:

ראה עוד באגרות משה יו”ד חלק א’ סי’ פ”א מה שכתב בענין זה, ובדרשות חתם סופר חלק ב’ עמוד רמ”ד שהיה שנוי בעיני החתם סופר בגדים בצבע אדום כי על ידי הצבע האדום הוא ממשיך אליו כח מאדום, ובספר מלבושי כבוד פרק א’ עמוד כה הביא מהגר”ח קנייבסקי שראוי לאשה ליזהר מלבישת בגדים אדומים אף בביתה ובשם הגרש”ז אוירבך זצ”ל כתב שבבית אין קפידא בבגדים אדומים. ובשבט הלוי ו,כד אות ב’ כתב שקטנות שלא הגיעו לחינוך אפשר להלבישם בגדים אדומים, ומעל גיל חינוך צריך לחנכם שלא ילבשו בגדים אדומים.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. לפי מה שהבנתי ממך לגברים, מותר ללבוש אדום, ולנשים אסור?

    ולפי המקורות ראיתי חילוקי דעות לאשה, אם מותר לה לבוש אדום בבית.

    כלומר לא לכל הדעות יש איסור בלבישת לנשים בבית, ולגברים אין איסור לכל הדעות גם בחוץ.

    האם הבנתי נכון.?

  2. ולגברים מלכתחילה לקנות בגד אדום בשביל ללבוש מותר.? אני שואל כי אני מבין שבדיעבד בגד אדום שגבר קנה, מותר לו ללבוש.

  3. מספר הערות, במחילת כבוד תורתכם, לגבי לבוש אדום לנשים:

    אמנם אני אישית מחמיר על אשתי, כיוון שאני סבור שבגד אדום אינו נפוץ במחוזותינו, ויש בזה משיכת תשומת לב.

    אבל אין זה איסור מעיקר הדין, ואין הצבע האדום פרוץ בעצם עצמותו, אלא הדברים משתנים ממקום למקום ומזמן לזמן, ושמעתי שבזמן האחרון רואים יותר ויותר נשים חרדיות לבושות אדום, ואם באמת זה יהיה נפוץ, יהיה זה מותר.

    וכתב הגר"מ שטרנבוך בענין אחר: "וקשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון, וכגון… דהוה כבגדים אדומים שאסרו אז חז"ל, דהוה פריצות שמתבלטת יותר מדאי. וכן כאן אי אפשר לקבוע בזה שום כללים".

    וכך יש לבאר מה שרואים בספרים שמועות בשם הגדולים לאסור בגד אדום, כגון מעיין אומר (חי"ב ס"נ עמ' רמ"ט) בשם הרב עובדיה, או הליכות בת ישראל (פ"ז ס"ג ובהערה ז') בשם הרב אלישיב, שדיברו לפי מה שראו שלא נפוץ בגד אדום.

    אמנם גם המחמירים לפי השמועות הנ"ל סייגו דבריהם שלא נאסר אלא אדום ממש אבל לא בורדו וכיו"ב, ולא נאסר אלא בגד שכולו או רובו אדום אבל לא חלקו, ולאפוקי מכאלה שרצו לאסור כל הצבעים הדומים לאדום.

    ולמרות שאני אישית מחמיר, נראה שהמיקל בכל זאת יש לו על מי לסמוך, שכן כתב באורחות רבינו ח"ד עמ' ע"ד (מהדורה חדשה) בשם הגר"י קניבסקי זצ"ל, "הוי עובדא בתקופה שבתי שתחי' למדה בסמינר, קבלה סודר אדום, ולבשה אותו גם כשהלכה לסמינר, שם העירו לה על שלובשת מלבוש אדום. שאלתי את מו"ר (הסטייפלר) וסיפרתי לו. ענה לי מו"ר, בזמננו הנשים לובשות אדום, ומותר".

    עוד הוסיף המחבר הדייקן, "בתי שתחי' אומרת שאמרתי לה בשם מו"ר שאם כבר יש את הבגד מותר ללבוש, אבל לכתחילה לא לקנות".

    וציין המחבר שם ליו"ד סימן קע"ח ברמ"א, וכסף משנה מה שכתב בשם מהרי"ק, שמשמע להדיא כדברי הסטייפלר. ושם כתב על הספרא שאוסר לצאת בארגמן (אדום) שאסרו רק מלבוש המיוחד להם משום פריצות, אבל כשאינו מלבוש המיוחד להם על דרך זו, אין עליו איסור כלל ללבשו.

    ומוסיף המחבר, "וזה שאמר מו"ר, בזמננו הנשים לובשות אדום, והיינו שצבע האדום רגיל בבגדים כמו שאר הצבעים ואינו מתייחד צבע האדום לפריצות כמו שהיה בזמניהם".

    וכן השיב הגרש"ז אויערבאך לנכדו, ומובא בספר "ועלהו לא יבול" (תשובות הגרש"ז) חלק ג' עמ' ע' ואילך:

    "אפשר ללבוש שמלה מאוד יפה, להיפך – כבודה בת מלך. שמלה שכולה אדומה אולי לא ראוי, יש דבר כזה בשו"ע (יו"ד סי' קע"ח סעיף א') אבל מה שכתוב שם לא נוגע לימינו, שם האיסור הוא בגלל החיוב לשנות ממנהג הגויים. אין צורך להיות ראשונים בכל דבר ולהתלבש ע"פ המודה הכי מודרנית. אי אפשר לאסור בגד "רועש" אם נשים כשרות נוהגות ללבשו, אבל בגד ש"מאוד רועש" מסתבר שאסור. אמנם כאשר זה נהפך למצוי שנשים לובשות בגד כזה, נאמר על זה שראשונים קלקלו לעצמם ותקנו לאחרים.

    יש ענין של מנהג נשים כשרות, דהיינו אם כך נוהגות נשים כשרות, יש להחמיר כמותן, ויש גם מקום להקל כמותן. לדוגמא, במקום שנשים כשרות, נשות בני תורה וכדומה, נוהגות ללכת עם שרוולים עד המרפק ממש, זה בסדר, ומותר לנהוג כמותן. כתוב שנשים כשרות נהגו ללכת עם סרט נוסף על כיסוי הראש, ואז זה היה חובה ללכת כך. לעומת זה יש במשנה (חלה פרק ב' משנה ה') "אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים" – לפעמים יש מציאות כזאת שהראשונים שפורצים את הגדר לא נהגו כשורה, אבל סוף סוף השתנה המנהג ונוהגים אחרת, ואי אפשר לחייב את כולם לשוב למנהג הראשון".

    כדברים האלה כתב גם בשו"ת החתם סופר החדשות (יו"ד סי' ל"ו) לגבי גילוח במכונה, "שאף שמראש מקדם שהורגלו האומות באירופה לגלח זקנם, המסיר שערותיו נראה כמי שמתדמה להם במלבושיהם, שיש בו איסור משום ובחוקותיהם לא תלכו, כל זה היה מאז ומעולם, אך עתה בעוונותינו הרבים קלקלתינו תקנתינו, שכבר הורגלו רובא דרובא מישראל שבמדינתנו לגלח הזקן וא"כ אין כאן משום ובחוקותיהם לא תלכו".

    כדברים הנ"ל ראיתי שמביאים בשם הגר"י קמינצקי זצ"ל (ולא צויין מקור).

    וכן הביא הדרכי תשובה (יו"ד קע"ח ס"ק ט"ז) בשם הגאון ר' יצחק אלחנן מקובנא, להתיר לחתן ללבוש בגד אדום, שכן בזמננו אין הצבע הזה מיוחד לפריצות.

    ואין האיסור הזה מיוחד לנשים, אלא גם לגברים, ואינו מובא תחת דיני הצניעות בשו"ע אה"ע, אלא ביו"ד תחת דיני חוקות הגוי.

    ומה שמביאים ראיה מהערוך שפירש "כרבלתא" בגד אדום לפריצות, מובן ופשוט שאין קשר לזמננו, שדרך בנות ישראל ללבוש בגדים אדומים, ואין לבגד זה קשר מיוחד לפריצות. וכדכתב הרמ"א בשולחן ערוך יורה דעה הלכות חוקות העובדי כוכבים סימן קעח: "וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות, כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים, והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות".

    והגר"א בביאור הגר"א על אתר ציטט את הערוך, ולא הבין שיש סתירה בדבר, אלא כל זמן שלבוש זה מיוחד לעובדי כוכבים עבור פריצות, זה נאסר, ולא בזמן שהתפשט גם אצל היהודים ואינו "מלבוש שרים" וכדומה לזה.

    גם מה שמביאים ראיה מהספרי, אין שום ראיה שבגד אדום הוא פריצות, שהרי הוא כתב (פרשת ראה): 'פן תדרוש לאלהיהם לאמר' – שלא תאמר הואיל והם יוצאים בטגא אף אני אצא בטגא, הואיל והם יוצאים בארגמן אף אני אצא בארגמן…" כלומר שהאיסור משום בחוקותיהם.

    גם הרמב"ם הביא הספרי הנ"ל בספר המצוות, וכתב עליו בעניין מלבוש תלמידי חכמים: "ולא ילבש לא מלבוש מלכים כגון בגדי זהב וארגמן, שהכל מסתכלין בהם".

    וביאר הרב נחום רבינוביץ, שבימי קדם היה קשה לייצר צבע אדום כזה ולפיכך נתייחד לבגדי מלכים ושרים, ומשום כך מי שלבש ארגמן כולם הסתכלו עליו. ועוד, שבדרך כלל, רק שרים וכמרי עבודה זרה לבשו בגדים כאלה. נמצא שהלובש ארגמן לא רק שהיה מבליט עושרו ומתפאר בו אלא שגם היה בכך משום חיקוי עובדי עבודה זרה.

    ועל זה כתב מהרי"ק:

    "הדבר אשר שייך בו נדנוד פריצת גדר הצניעות והענוה, ינהגו בו הגוים – גם זה אסור… ואף גם זאת נראה דהיינו דווקא כשהוא עושה כדי להדמות אליהם ולא לתועלת ידועה".

    בכל הנ"ל אין שום רמז ש"צבע אדום הוא צבע של פריצות", אלא הכל נאמר על ענין 'בחוקותיהם' ומשום שהיה בגד זה מיוחד לגויים. והש"ך ביו"ד שם ציין שהיתה מסורת לישראל להקפיד שלא ללבוש אדום, וכל זה כבר עבר מן העולם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל