לתרומות לחץ כאן

רכש כלי מגוי עם אפשרות חזרה, האם יכול לטבול בברכה?

כמו"כ נשאלתי במי שקנה כלים בחנות של גוי ויש לו רשות להחזירן אם לא ייטבו בעיניו האם צריך להטבילן בברכה או בלי ברכה שהרי אם יחזירם נמצא המקח בטל למפרע ופטור מטבילה וכמו"כ אם החליט להחזיקן ולאחר שטבלן ונשתמש בהן נמלך ורוצה להחזירן האם יש בזה חשש גורם ברכה לבטלה [וכעיש"כ רש"ש נדרים נט. וע"ע ח"ס שו"ת יו"ד שכ ואה"ע צב ולע' מילת גר קטן שאם ימחה יהא ברכה לבטלה וחלוק מד' הריטב"א בחולין לגבי נטיל"י והדברים עתיקין אבל למעשה מה עושין ולא מצאתי שמדבר מזה לע' טבילת כלים]

תשובה:

שלום רב,

לכאורה זו הערה מאד נכונה לא מצאתי מי שיעורר על כך, אבל מסברא אולי נאמר כמו שהבאתם מחלה שמברכים על הפרשת חלה למרות שהוא יכול אח"כ להשאל על כך והכל בטל למפרע. ואין כאן חשש לברכה לבטלה כפי שהבאתם מהרש"ש והחתם סופר. מאידך הראיה שהבאתם מהריטב"א לגבי נטילת ידיים שאין זה ברכה לבטלה גם אם הוא בסופו של דבר אינו אוכל לחם, ראיתי גם בשו"ת הר צבי או"ח ב' סי' סה שהביא. אולם יתכן שאין ראיה מדבריו משום שבכל זאת לגבי נטילת ידיים זו עצמה תקנה של חכמים, וזה קצת שונה מחלה וטבילת כלים שבטלה המכירה.
יתכן לומר עוד שאפשר שבדיניהם, האפשרות חזרה אינה בהכרח ביטול המכירה אלא קניה חזקה של המוכר מאת הקונה.
ועכ"פ לכאורה לא צריך לחשוש לשינוי מצב – לשינוי דעתו. כך רואים מכמה סוגיות גם בקידושין נט ועוד סוגיות. ולאחר שקנה והטביל את הכלי עם ברכה ובכל זאת רוצה לחזור בו, ודאי שאין בעיה של ברכה לבטלה שהוא גורם כעת. כך כתב בפירוש בחתם סופר שהבאתם. יתרה מזו, החת"ס כתב כך על הענין שלאחר שהוא נשאל על החלה ומפריש שוב פעם ומברך (שלא כדברי הרש"ש), האם בכך הוא גורם ברכה שאינה צריכה ועל כך כתב בפשיטות שלא. כלומר, על עצם החזרה ודאי שאין בזה כל בעיה.
מ"מ אם זה היה מוכר יהודי, נראה שודאי אין בעיה, למרות שאם זה חוזר למוכר זה עומד לסחורה ואין צריך טבילה. מ"מ עכשיו שזה אצל הקונה, זה עומד לאכילה וצריך טבילה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. מש"כ דאולי הוי קניה חזרה מהלוקח לא נראה שהרי א"צ לשלם מס שנית. גם מש"כ דאין לחוש לברכה לבטלה ע"י שמחזיר החפץ עפי"ד הח"ס, הנה מד' הח"ס אה"ע הנ"ל משמע דזו סברא רק בחלה לבד שהמצוה היתה לעשות הפרשה כזו שניתנה לשאול עליה וזה ל"ש בטבילה

  2. לגבי הרישא, יתכן שאתם צודקים לגבי הסיפא, אני כלל לא בטוח, זה ברור לענ"ד שגם לדעת החת"ס אסור להפריש חלה עם ברכה אם הוא יודע בודאות שעוד מעט הוא ישאל ע"ז. אין ספק שבכה"ג זה ברכה לבטלה. אלא שטוען החת"ס שהאפשרות חזרה ע"י השאלה בעצם כבר מונחת מראש ואינה מונעת מקיום המצווה כי כך ניתן לקיים את המצווה. וכך גם בטבילת כלים, ברור שיש טבילת כלים שאין אפשרות חזרה, אבל האפשרות חזרה הקיימת במקרה דנן אינה סותרת את העובדה שהיום יש לו מצווה וזה כוונת החת"ס.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל