שאלה:
בדין הלנת המת.
שלום לכבוד הרבנים המשיבים ה’ עליהם יחיו.
נשאלתי למה הותר להלין מת שנפטר בשבת משום איסור טלטול מוקצה המבואר באורח חיים שיא, איך איסור מוקצה דרבנן ידחה איסור הלנת.מת דאורייתא לפוסקים שסוברים שאסור לשהות.עד הלילה?
כמובן באופן שיש בור ולא צריך למלאכות דאורייתא כמו רשות הרבים…
תשובה:
שלום רב
איסור הלנת המת הוא רק בדרך בזיון, משום כבודו מותר וראה עוד בתגובות. מה שלא מלינים את המת בזמנינו אפילו לכבודו הוא רק מנהג, ומשום שהזמן שמהפטירה עד הקבורה קשה לנשמתו של הנפטר. בעיקר הקפידו על כך בירושלים, במקומות אחרים מקילים יותר. אגב, רבים מביאים נפטרים מחו"ל לקבורה בארץ ואז חולפים כמה וכמה ימים מהפטירה לקבורה.
בשורות טובות.
בס"ד
מ"ש דווקא בהרוגי ב"ד, לפי פשוטו תמוה מאד, משנה ערוכה סנהדרין מו. ולא זו בלבד (לא רק הרוגי ב"ד) אלא כל המלין את מתו עובר בל"ת, ונפסק ברמב"ם וש"ע
ובנפטר ביום השבת לק"מ לפי מ"ש רדב"ז בפ"ת יו"ד רסי' שנז שאין איסור אלא כל הלילה, א"כ לק"מ, יקברנו במוצ"ש, אבל הקושיא אם נפטר בליל שבת, ומשהה כל הלילה (והיום למחרת) וכן י"ט הסמוך לשבת משהה יותר
ובפשוטו לק"מ, שבכמה מקומות העמידו חכמים דבריהם במקום איסור תורה, וכן כאן בשוא"ת
אבל אצלנו נראה שאין כאן עקירת דבר, כיון שהלכה היא שכל שהלינו לכבודו, כגון להביא לו ארון ותכריכין, אינו עובר עליו, ויש לומר דזהו כבודו שלא יחללו עליו את השבת, ויש יסוד לסברא זו בדף מו: ניחא להו לצדיקיא דמייקרי בהו אינשי עי"ש
אתה צודק.
השאר תגובה