פדיון כפרות עכשיו

כניסת כהן לאושוויץ

שאלה:

כבוד הרבנים שליט"א
שלום וברכה
האם כהן יכול להיכנס למחנה ההשמדה אושוויץ?
בכבוד רב

תשובה:

שלום רב,

נראה שכהנים יכולים להכנס למחנה ההשמדה אושוויץ.

באופן כללי, במקומות שדורכים עליהם במחנה ההשמדה אני מבין שאין חשש שמא נקברו אנשים שלמים שם. אלא לכל היותר החשש הוא שמא טמונים שם עצמות וחלקי גופות.

חז”ל גזרו על טומאה בשדה שנאבד בה קבר, כפי שהביא בשו”ע יו”ד סי’ שסט. וראה שם בפתחי תשובה (סק”ד) שהביא תשובה חת”ס (יו”ד שלז) שנשאל על כהן שנכנס לחצר של ישמעאל ומצא שם מצבת אבן טמונה בקרקע והפכה על גבה ונמצא כתוב עליה פ”נ איש הגון ר’ זכריה בן ר’ ידידיה נפטר בערב יום כיפור קנ”ט לפ”ק. (כ – 400 שנה לפני החת”ס). והגוי טוען שידוע להם שהיה כאן קברים יהודיים. והחת”ס הביא כמה ספיקות, האם הוא נאמן, והאם יש לומר שמא העצמות כבר נקרבו ראה שם.

אלא שכל זה רק בקבר ממש שהוא מטמא גם באהל, לכן אנו יודעים היכן הקבר, חששו חז”ל ואסור לכהנים להכנס. אולם לפי מה שאתה מציג כאן בשם אותה חוקרת ארכיאולוגית שיש עצמות ושאריות אדם מפוזרים בכל שטח המחנה. א”כ אין זה מטמא באהל, אלא רק במגע. (טומאת אהל יש רק בגוף אדם, כלומר השדרה והגולגולת). ועל כך גזרו על בית הפרס שניתן להכנס אליו ע”י ניפוח (דהיינו שהוא ינפח עם פיו את העפר כדי לראות היכן העצם שנעלמה בשדה) כמבואר בברכות (יט,ב).

אלא שברור, כי גזירה זו היא רק במקום שיש חשש שישנם עצמות אדם בשטח שיכולים לטמא במגע, ולכן ע”י ניפוח הוא יכול להכנס. אבל במקרה זה, אין ספק שאין עצמות המתגלגלות מעל לפני השטח, אחרת כבר היו מטפלים בזה. אלא לכל היותר יש חשש רק על עצמות הנמצאות בעומק האדמה, וזה לא גזרו כלל שהרי אין חשש לטומאת מגע במקרה כזה.

לצורך בירור המציאות במקום שוחחתי עם הרב בנימין קלמנזון שליט"א שחקר את הנושא לעומקו ולדבריו: במחנה בירקנאו ניתן להסתובב בכל השבילים במקום. אולם באיזור של קרמטוריום 4 ו5 צריכים להזהר שלא לרדת לשטח אלא להשאר על השבילים משום ששם יש חשש לעצמות אפילו קטנות הפזורים בשטח.

באושוויץ 1 גם כאן ניתן להכנס לכל מקום כולל למשרפות ותאי הגזים. בביתן מס' 4 יש אנדרטה של גביע עם אפר בפנים. עפ"י הלכה אין בעיה בזה משום שהוא שינה פניו לגמרי.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. מחילה על השאלה, מה יהא בנידון שאם היה ידוע שיש גופות בכינרת, האם כל הכנרת (בתוך במים) נקראת רשות אחת ולכן חל איסור לכהן שחות שם?

  2. הבעיה היא להיות באוהל המת או לעבור על קברו, אם היתה ידיעה כזו היה צריך לחשוש כדין בית הפרס, אבל אין חשש כזה שם.

  3. אולי רצוי להבהיר
    1. שדה שנאבד בו קבר מן התורה טהור, וכידוע ספק טומאה ברשות הרבים טהור.
    2. כינרת שנאבד שם אדם אפי' בוודאות טהור לגמרי מה"ת. וכנ"ל לענין שדה.
    3. מדרבנן גזרו, אבל גזירה זו היא רק בשדה שיש חשש שיזיז עצם, שכן לענין טומאת אוהל השאירו את הדין מה"ת שטהור.
    4. לכן במקום שאין חשש שיזיז עצם הרי הוא טהור גם מדרבנן, וכגון בשביל מרוצף, או במקום שניקו ובדקו את שכבת העפר העליונה, או בכנרת שטבע הגופות לשקוע אחר זמן רב ואין חשש שיצופו עצמות, ואילו גופות שלימות הרי הם ניכרים מאד ואין כ"כ חשש להזיזם ולכן הכינרת טהורה לכהנים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל