שאלה:
1. כשהבצק בשיעור נחלק למספר מגשים בעלי שוליים, האם ניתן להפריש ממגש אחד עבור כל שאר המגשים?
2. האם מיקום המגשים משנה את הדין, כגון: אם הם לפניו על שיש ללא שוליים והמגשים אינם נוגעים? או המגשים מפוזרים בפינות שונות של אותו חדר?
3. האם הדין משתנה אם יש בכל מגש פחות משיעור למרות שבאו מבצק שכן היה כשיעור?
4. אם הבצק נאפה לפני שהופרשה חלה, והם עדיין בתנור שאינו קבוע בקיר אלא כמעין ארגז גדול מונח על שולחן, האם ניתן להפריש ממגש אחד בעודם בתנור כשהתנור נחשב ככלי המצרף?
5. אם הלחם האפוי מוצא מהתנור ונשאר במגשים בעלי השוליים על שיש ללא שוליים, האם ניתן להפריש ממגש אחד עבור השאר? אם כן, מה התנאים לכך: האם צריכים להיות אחד ליד השני? או נוגעים? או מוערמים מגש אחד על משנהו? האם חייבים לכסות אותם באופן אחר כדי לצרפם? אם כן, האם די בפריסת נייר מגבת מגליל ארוך מעל כל המגשים ובכך לצרפם? האם נחוץ כיסוי כזה גם מלמטה או דיינו מלמעלה?
6. מה דין השליחות בהפרשה? האם רק המשגיח רשאי כממונה לכך, או המשגיח רשאי לאפשר ליהודים אחרים (טבחים, מלצרים) תחת פיקוחו?
בתודה מראש.
תשובה:
שלום רב
- אני מבין שהבצק היה אחד אלא שחילקו אותו לתבניות לפני ההפרשה, במקרה כזה, יש להצמיד את התבניות וזה בסדר, ראה משנה ברורה סי' תנז ס"ק ז בשם הגר"א. במקרה שהיו אלו בצקים קטנים ורוצים עכשיו לצרף אותם לשיעור חלה, יש אומרים שאם עוטפים הכל יחד הם מצטרפים, ראה דרך אמונה לגר"ח קניבסקי פרק טו הלכה טז בשם אביו, ובערוך השלחן תנז ד, אולם בשמירת שבת כהלכתה פרק מב הערה לט הביא מהגרש"ז אויערבך שצידד שאינם מצטרפים, לכן זה לא מומלץ.
- לגבי תנור האם הוא מצרף נחלקו הדעות בגמרא פסחים מח ב, ולהלכה סבר הרמב"ם בכורים פ"ו הט"ז שאינו מצרף, והר"ש פ"ג משנה א והרא"ש חלה סי' ה סברו שמצרף.
- אין הבדל בין בצק לאפוי בדינים הנ"ל 1.
- המשגיח רשאי למנות אנשים אחרים שיפרישו, אבל יפקח שהכל נעשה כדין.
ערב טוב ומבורך.
