סמוך ונראה לעיר מוקפת חומה

שאלה:

שלום לרבנים האם נכון וכך סובר הלכה רבינו חננאל {וכן המאירי} על הגמרא במגילה {ג עמוד ב} סמוך אע"פ שאינו נראה ואז שואלה הגמרא כמה מרחק? עונה מיל והשאלה קאי דוקא על הסמוך משום שאם על הנראה ודאי שהוא סמוך האם הבנתי נכון? 2 האם הם מפרשים את "הנראה" שאפילו רואים כמה פרסאות חשיב ככרך ? תודה מראש!!

תשובה:

בענין זה כתבתי בהרחבה רבה, ונסכם את כללות הענין:

זמן הפורים ב"פרזים" וב"מוקפים"

יום הפורים נקבע לדורות בשני תאריכים שונים: במקומות המוקפים חומה מימי יהושע בן נון [המכונים "מוקפים" או "כרכים"], חוגגים את הפורים בט"ו באדר, ואילו בשאר המקומות [המכונים "פרזים"], הוא נקבע בי"ד באדר. זאת, משום שכאמור במגילת אסתר, בכל מדינות המלך אחשורוש מלבד שושן, נחו היהודים ממלחמתם ביום י"ד באדר ועשו אותו יום משתה ושמחה. אולם, היהודים שבשושן נלחמו יום נוסף, ועשו משתה ושמחה רק ביום ט"ו באדר. וכשם שבאותו זמן חגגו עם ישראל את הנס בשני זמנים נפרדים, קבעו חכמים אף לדורות, לקיים את הפורים בשני ימים חלוקים. לפיכך אמרו, שמקומות המוקפים חומה – הדומים לשושן שמוקפת חומה – יעשו את הפורים בט"ו באדר, ובשאר המקומות – בי"ד באדר. אכן, בשושן עצמה, אף על פי שאינה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, אלא רק מאוחר יותר, הואיל ואירע בה הנס בט"ו באדר, אף לדורות חוגגים בה את הפורים ביום זה (ראה: אסתר ט יז-כב; משנה במגילה ב א, וגמ' שם ב; רמב"ם מגילה פ"א ה"ד וה"ה; רמב"ן מגילה ב א, וראה שם שמבאר באופן נוסף; מאירי שם; ר"ן שם א א בדפי הרי"ף; טוש"ע או"ח תרפח א). הטעם לכך שתלו את הדבר בהיקף חומה מימי יהושע בן נון, ולא תלו זאת בהיקף חומה מימי מרדכי ואסתר, הוא כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל, שהיתה חרבה באותו זמן. בכך שהערים שבה שהיו מוקפות חומה בימי יהושע יעשו פורים בט"ו, יראה הדבר כאילו אף עתה עומדות הן בבניינן ומוקפות חומה (ראה: ירושלמי מגילה פ"א ה"א; רמב"ם שם ה"ה; ר"ן שם; ב"י או"ח שם; ט"ז או"ח שם ס"ק א).

הוקפה לאחר שהתיישבו בה

עיר שהוקפה בחומה לאחר שהתיישבו בה בני אדם, אינה נחשבת כמוקפת חומה לענין זה, וחוגגים בה את הפורים בי"ד באדר (ראה: רבי יהושע בן לוי במגילה ג ב; טוש"ע או"ח תרפח א. על עיר שאנו מסופקים בה אם הוקפה קודם שהתיישבו בה, ראה ר"ן מגילה ב א בדפי הרי"ף, ורמ"א או"ח שם). אכן, במקרה שהתיישבו בני אדם לכתחילה בעיר זו על דעת להקיפה בחומה, אף על פי שקדמה ישיבתם לבניית החומה, חוגגים בה את הפורים בט"ו באדר (טוש"ע שם, ע"פ מהר"ם מרוטנבורג). אולם, יש מהראשונים שנראה מדבריו שחולק על דין זה, ולדעתו אף עיר שהוקפה בחומה לאחר שהתיישבו בה בני אדם נחשבת עיר המוקפת חומה לענין ימי הפורים (ראה ר"ן שם, בדעת רש"י מגילה שם ד"ה שישב).

כשאין בה "עשרה בטלנים"

מקום המוקף חומה מימי יהושע בן נון, שאין בו "עשרה בטלנים" [עשרה בני אדם הבטלים ממלאכה וניזונים מכספי הציבור, כדי שיהיו מצויים תמיד בבית הכנסת בשעת התפילה (ראה מגילה ה א, ורש"י שם ד"ה עשרה. וראה רמב"ן שם ב א, שעיר גדולה שמצויים בה תמיד עשרה אנשים בבית הכנסת, נחשבת אף היא כעיר שיש בה עשרה בטלנים, אף שאין אותם אנשים מסוימים ומיוחדים לשם כך)], יש סוברים, שאינו נחשב עיר אלא כפר, ולכן, אף על פי שמוקף חומה הוא, חוגגים בו את הפורים בי"ד באדר (רמב"ן מגילה ב א; אולם, ראה רשב"א וריטב"א שם ג ב, שאע"פ שמקום זה נידון ככפר לענין שמקדימין בו את הקריאה בעת הצורך ל"יום הכניסה" [ראה הערה 9], מכל מקום זמן הקריאה הקבוע לאותו מקום הוא בט"ו באדר. וראה: ר"ן שם ב א בדפי הרי"ף; מאירי שם ב ב; שעה"צ סי' תרפח אות ב; חזו"א או"ח סי' קנד). אולם, אחרים סוברים, שאף מקום שאין בו "עשרה בטלנים" יכול להחשב "מוקף חומה" לענין זה, וחוגגים בו את הפורים בט"ו באדר (תוס' מגילה ג ב ד"ה כרך; רא"ש שם פ"א סי' ב; טוש"ע או"ח תרפח א. לדעתם, אף אין מקדימין במקומות אלו את הקריאה ל"יום הכניסה". וראה יד אפרים שם [הובא במשנ"ב שם ס"ק ב], שמצדד שיש לחשוש לשתי הדעות, ולנהוג במקום כזה מספק פורים בשני הימים, וראה חזו"א שם שחולק). לדעה זו, יש שהוסיפו שאף אם אין יהודים במקום זה כלל, אורח המזדמן לשם חוגג את הפורים בט"ו באדר (ראה: ריטב"א מגילה ב א, ע"פ ירושלמי מגילה פ"א ה"א; ברכי יוסף או"ח שם ס"ק ח; ביאור הלכה שם ד"ה או; חזו"א שם ס"ק ג, וראה בדבריו, שאף אם העיר חרבה לגמרי ולא דר בה שום אדם, יתכן שלא בטל ממנה שם "כרך", ואדם המזדמן למקום זה חוגג את הפורים בט"ו באדר.

בחוץ לארץ

עיר מוקפת חומה שנמצאת מחוץ לארץ ישראל, נחלקו בה ראשונים: יש סוברים, שדווקא לענין הערים שבארץ ישראל, אמרו שאם הן מוקפות חומה מימי יהושע בן נון, חוגגים בהן את הפורים בט"ו באדר. אבל בחוץ לארץ, אף בערים המוקפות חומה, חוגגים את הפורים בי"ד באדר. וזאת, משום שכאמור לעיל, הטעם שתלו חכמים את קביעות יום הפורים בקיומה של חומה מימי יהושע בן נון, הוא משום כבודה של ארץ ישראל, וענין זה אינו שייך בערים המוקפות חומה שבחוץ לארץ (רמב"ן מגילה ב א, בשם י"א). אחרים סוברים, שבכל עיר שהיא מוקפת חומה מימי יהושע – אף בחוץ לארץ – חוגגים את הפורים בט"ו באדר. ואף על פי שנקבעה תקנה זו משום כבודה של ארץ ישראל, לא חילקו חכמים בתקנתם (רמב"ן שם; רשב"א מגילה ה ב; ר"ן מגילה ב א בדפי הרי"ף, בשם תוס'; מאירי מגילה ב א; טוש"ע או"ח תרפח א).

על אדם שדר בעיר שאינה מוקפת חומה, וחוגג את הפורים בט"ו באדר, וכן להיפך, מי שגר בעיר מוקפת חומה, וחוגג את הפורים בי"ד באדר, אם יצאו ידי חובתם, ראה: ירושלמי מגילה פ"ב ה"ג; פרי חדש או"ח סי' תרפח ס"א; ביאור הגר"א או"ח שם ס"ד; פרי מגדים שם מש"ז ס"ק ד; משנ"ב שם ס"ק ח, ושעה"צ שם אות ח.

               סמוך ונראה

כפר הסמוך ל"כרך" [=עיר המוקפת חומה מימי יהושע בן נון], אף על פי שאינו נראה ממנו, וכן כפר הנראה מה"כרך", אף על פי שאינו סמוך אליו, דינו כ"כרך", וחוגגים בו את הפורים בט"ו באדר (ברייתא במגילה ג ב, וגמ' שם; רמב"ם מגילה פ"א ה"י; טוש"ע או"ח תרפח ב). בטעם הדבר כתבו ראשונים, שהואיל ובעת צרה מתכנסים בני כפרים אלו לתוך העיר המבוצרת בחומה, וכמו כן, הם משתתפים עם בני המקום בכל עניני הציבור, נחשבים אף הם כבני המקום לענין זה (רשב"א מגילה שם; ריטב"א מגילה ב ב. וראה להלן, אם כפר שאינו משתתף עם בני העיר בכל עניניהם, חוגג את הפורים בט"ו). ומן האחרונים, יש שהוסיפו בטעם הדבר, שהואיל ומקומות אלו נראים כעיר אחת, אין הדבר ראוי שיחגגו את הפורים בשני ימים שונים (טורי אבן מגילה ג ב; שו"ת חתם סופר או"ח סי' קצג).

על מקומות שהם סמוכים למקומות הסמוכים ל"כרך", ועל שכונות שנבנו מחוץ לחומה ונמשכות למרחק רב, שדנו באיזה יום חוגגים בהם את הפורים, ראה "עיונים" אות #.

שיעור המרחק להצטרף לכרך

שיעור המרחק להצטרף לכרך, נחלקו בו ראשונים: יש סוברים, שמקום שאינו נראה מה"כרך", אינו נחשב כחלק ממנו אלא אם כן הוא סמוך לו בתוך שיעור "מיל" [לשיטת הר"ח נאה – 960 מטר, ולשיטת החזו"א – 1152 מטר]. ואילו מקום הנראה מה"כרך", נחשב כחלק ממנו אף אם הוא רחוק מרחק רב יותר (ראה: רש"י מגילה ב ב ד"ה עד כמה; ריטב"א ומאירי מגילה שם; מגיד משנה, בדעת הרמב"ם מגילה פ"א ה"י; שו"ע או"ח תרפח ב, ומג"א שם ס"ק ג וביאור הגר"א שם, בדעתו. וראה שעה"צ שם אות ז, שכן הלכה). ויש סוברים, שמקום שאינו נראה מה"כרך", אינו נחשב כחלק ממנו אלא אם כן הוא סמוך אליו ממש. ואילו מקום הנראה מה"כרך", נחשב כחלק ממנו אף כאשר הוא רחוק מהכרך, ובלבד שלא יהיה רחוק יותר מ"מיל" (ראה: בית יוסף או"ח שם וכס"מ שם, בדעת הרמב"ם שם והטור או"ח שם; ב"ח שם. וראה חמד משה או"ח שם ס"ק ד, ש"סמוך אליו ממש", הוא עד מרחק של שבעים אמה וארבעה טפחים). אחרים סוברים, שתמיד שיעור המרחק בו ניתן לצרף כפר לכרך הוא "מיל". אלא, שבמקומות הנראים מה"כרך", מודדים מרחק זה באויר, ואילו במקומות שאינם נראים מה"כרך", מודדים מרחק זה על גבי הקרקע, שיש בה עליות ומורדות, ולכן המרחק קצר יותר (ראה: ר"ן מגילה ב א בדפי הרי"ף, וב"י וכס"מ שם בדעתו. וראה ט"ז שם ס"ק ג, ופמ"ג מש"ז שם ס"ק ג שם בדעתו). באופן דומה, יש שכתבו, שתמיד שיעור המרחק בו ניתן לצרף כפר הוא "מיל", אלא שמקומות שאינם נראים מה"כרך", אינם נחשבים כחלק ממנו אלא אם כן ניתן ללכת מהם אל הכרך בתוך שיעור מיל. ואילו מקומות הנראים מהכרך נחשבים כחלק ממנו אף אם לא ניתן ללכת מהם לכרך, וכגון שיש נהר המפסיק בין המקומות, ויש להקיפו וללכת מרחק רב כדי להגיע משם לכרך (דרכי משה שם אות א).

השתתפות בעניני העיר

מקומות הנראים מה"כרך", אינם נחשבים כחלק מה"כרך", אלא אם כן בני המקום משתתפים עם בני ה"כרך" בתשלומי המיסים ובשאר עניני העיר (ראה: ריטב"א ומאירי מגילה ב ב; ר"ן שם ב א בדפי הרי"ף, ופמ"ג או"ח סי' תרפח מש"ז ס"ק ג בדעתו; שעה"צ שם אות ה. אולם, ראה צל"ח מגילה ה ב, שחולק). מקומות הסמוכים ל"כרך", נחלקו בהם אחרונים: יש סוברים, שאף מקומות הסמוכים ל"כרך" אינם נחשבים כחלק ממנו אלא אם כן הם משתתפים עם בני הכרך בעניני העיר (פמ"ג שם, ע"פ הר"ן שם). ויש סוברים, שהואיל ומקומות אלו סמוכים ל"כרך", אין צורך בכך (חזו"א או"ח סי' קנג ס"ק ג).

עיר גדולה

מקומות הסמוכים או נראים ל"כרך" נחשבים כחלק ממנו, אף כאשר הם מקומות גדולים וחשובים בפני עצמם (ראה: מאירי מגילה ב ב; שו"ת מהר"ם אלשקר סי' קי; צל"ח מגילה ה ב; נתיב חיים או"ח סי' תרפח ס"ב; משנ"ב שם ס"ק ה). ויש שהוסיפו, שאפילו עיר שהיא גדולה יותר מה"כרך", אם סמוכה היא לכרך או נראית ממנו, נחשבת כחלק מה"כרך" (שו"ת חתם סופר או"ח סי' קצג. אולם ראה צל"ח שם, שלדעת הסוברים לעיל שמקומות הסמוכים והנראים לכרך אינם נחשבים כחלק ממנו אלא אם כן בני אותם מקומות שותפים עם בני הכרך בעניניהם, אין הם טפלים אלא לכרך גדול וחשוב מהם).

ערים שיש ספק לגביהן

עיר שיש לגביה ספק אם היתה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, מובא בגמרא שנהגו לקרוא בה את המגילה בשני הימים (ראה: מגילה ה ב, שכך היה מנהגו של חזקיה בטבריה). ונחלקו ראשונים: יש סוברים, שהואיל והדבר ספק, מן הדין יש לעשות כן (רמב"ם מגילה פ"א הי"א; טוש"ע או"ח תרפח ד. וראה רמב"ם וטוש"ע שם, אם מברך על הקריאה ביום י"ד). ויש סוברים, שמן הדין אין חיוב לקרוא במקומות אלו את המגילה אלא בי"ד באדר, כדין רוב העולם, ולא אמרו שיש לקרוא שם בשני הימים אלא ממידת חסידות (ר"ן מגילה ב א בדפי הרי"ף, בשם הגאונים. וראה: ביאור הגר"א או"ח שם; שעה"צ שם ס"ק ט).

שאר מצוות היום, מלבד קריאת המגילה, נחלקו בהן ראשונים ואחרונים אם נוהגות בשני הימים: יש סוברים, שכשם שיש לקרוא את המגילה במקומות אלו בשני הימים, כך גם יש לנהוג בהן משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים (ראה: פסקי הריא"ז מגילה פ"א אות ג; מג"א סי' תרפח ס"ק ה; פמ"ג שם א"א ס"ק ה; משנ"ב שם ס"ק י). ויש סוברים, שבמקומות אלו אין חיוב לקיים את שאר מצוות היום אלא בי"ד באדר, משום שכאמור לעיל, יום י"ד באדר הוא הזמן העיקרי לקיום מצוות הפורים (פר"ח או"ח סי' תרצה ס"ד. וראה פמ"ג או"ח סי' תרצה מש"ז ס"ק ה שתמה על החילוק בין מקרא מגילה לשאר מצוות הפורים, וראה שו"ת בנין שלמה סי' נח ד"ה ובזה ניחא נמי, שיישב). [על המקומות השונים, בהם נוהגים בזמן הזה לחגוג את הפורים בשני הימים מספק, ראה "שיח הלכה"].

בחוץ לארץ

ערים אלו, שיש ספק לגביהן, המצויות בחוץ לארץ, נחלקו בהן ראשונים ואחרונים: יש סוברים, שלא החמירו חכמים אלא בערים שהן בארץ ישראל. לדעתם, בזמן שתיקנו לקרוא מגילה, לא ידעו בוודאות אלו ערים בחוץ לארץ מוקפות חומה מימי יהושע, ומלכתחילה לא תיקנו לקרוא בהן אלא בי"ד באדר בלבד (רשב"א מגילה ה ב, וראה שם מפני מה ידעו בוודאות אלו ערים בארץ ישראל מוקפות חומה; ביאור הגר"א או"ח סי' תרפח ס"ד. וראה לעיל הערה 5, שיש סוברים, שבחו"ל אף בערים שהיו בודאי מוקפות חומה, חוגגים את הפורים בי"ד באדר). אולם, מהאחרונים יש שכתבו, שאף בחוץ לארץ יש לקרוא את המגילה בערים אלו בשני הימים (ראה: מג"א סי' תרפח ס"ק ד; חיי אדם כלל קנה ס"ח).

"סמוך" ו"נראה" לערים אלו

מקום הסמוך או נראה לעיר שיש לגביה ספק אם היא מוקפת חומה מימי יהושע, נחלקו בו אחרונים: יש סוברים, שלא החמירו חכמים מספק לקרוא את המגילה גם בט"ו באדר, אלא בעיר אלו עצמן, ולא במקום הסמוך להן או נראה מהן. משום שדין זה, שהמקומות הסמוכים לעיר או נראים ממנה נחשבים כחלק ממנה, הוא חידוש, ולא חידשו זאת חכמים אלא בעיר שהיא ודאי מוקפת חומה מימי יהושע (ברכי יוסף או"ח סי' תרפח ס"ק ט; ביאור הלכה שם ד"ה או). ויש סוברים, שאף במקומות הסמוכים לערים אלו, או נראים מהן, יש לקרוא את המגילה בשני הימים (ראה פאת השלחן סי' ג סט"ו).