שאלה:
שלום
רציתי לדעת האם מותר בשבת לאחר הקידוש לפני המוציא לברך בורא פרי העץ, האדמה, וכו' כדי להרוויח ברכות למאה ברכות.
תודה
תשובה:
שלום רב
מצד הדין של קידוש במקום סעודה אין חשש, שהרי אחר כך תיטול ידים ותאכל שם, וכך אנו נוהגים בליל הסדר עם אכילת הכרפס.
לגבי ענין ברכה שאינה צריכה, אם מדובר בדברים שמברכים עליהם בסעודה, כמו פירות, אין חשש [אבל גם אין סיבה לעשות זאת דוקא לפני האכילה, אפשר גם באמצע הסעודה…], ואם מדובר בדברים שלא מברכים עליהם בסעודה, ואתה עתיד לאכול מהם, יש לחשוש לברכה שאינה צריכה. ואף שדעת השל"ה שמותר בשבת לגרום ברכה שאינה צריכה כדי להשלים למאה ברכות, כבר תמה עליו המגן אברהם בסי' רטו ס"ק ו. וע"ע כף החיים שם ס"ק ל ובסי' רצ, ובדעת תורה סי' רטו ס"ק ד.
נציין שרבים מבני ספרד סומכים על דין זה של השלה הקדוש, וכן דעת הגר"ע וכן דעת הבן איש חי.
וכמובן מדובר באופן שצריך את הברכות להשלים ל-100 ברכות בשבת, שהרי אם ממילא יגיע למנין הברכות גם ללא ברכה שאינה צריכה, אין היתר.
ורבים מבני עדות המזרח נהגו כך מקדמא דנא, וכידוע במקום מנהג אין אומרים סבל.
אגב אני אישית משוכנע שמי שלא מונה בפועל את הברכות (כלומר למנות בפועל לפחות 20 ברכות בשבת, מעבר לברכות הסעודות והתפילות), יתכן ומפסיד מצווה חשובה זו שהיא חובה ולא המלצה.
מבדיקה שעשיתי, גם אם אדם יאכל פרי בכל סוף סעודה, ויתפנה לנקביו באופן נורמאלי לאדם בריא, עדיין חסרות לו כ-11 ברכות..
אני משוכנע כמעט שאצל רוב האנשים זה לא כך, בשבת מנשנשים ביןו הארוחות, וגם יוצאים להתפנות ומברכים אשר יצר שברכה זו כלל לא נספרה במנין המשנה ברורה, אבל יכול להיות שכל אדם יש לו הרגלים אחרים.
גם נוסיף לזה את נושא המחלוקת מתי מסתיים מניין 100 הברכות בשבת.
הרי במנין המשנ"ב הוא מונה 6 ברכות ששייכות לסעודה שלישית, ואם אדם התחיל למשל סעודה שלישית דקה לפני שקיעה, יוצא שאת 4 הברכות של ברכת המזון לפי דעות מסויימות שייכות כבר למניין הברכות של יום ראשון.
וזה חוץ מזה שאומנם אין חיוב הלכתי למנות בפועל את הברכות, אבל מעלה ודאי יש בלמנות בפועל את ברכותיו.
אשר יצר בדר"כ כ6-7 פעמים במהלך השבת לאדם בריא סטנדרטי.
נניח קינוח בסוף כל ארוחה, עוד 3 ברכות.
היכן עוד 10 שחסרות?
השאר תגובה