לתרומות לחץ כאן

זריזין מקדימין במצות מילה

שאלה:

שלום לרבנים רציתי לדעת האם על פי הסוד יש ענין להקדים את מצות המילה אשמח למקור? תודה רבה!

תשובה:

שלום רב

המנהג הוא אכן להקדים את עריכתה השכם בבוקר ולכל הפחות לפני חצות היום, על פי הכתוב וישכם אברהם בבוקר, ומשום שזריזין מקדימין למצוות.

מזל טוב ורוב נחת.

מקורות:

מתוך ספרו הגדול של הגאון רבי מרדכי אורי אנגלמן שליט"א מרבני ראשון לציון וראש מוסדות אהבת ישראל, העתיד לצאת לאור בקרוב:

מקור דין זריזין מקדימין, הוא מסוגית הגמ' ביומא (כח ע"ב), שם איתא: "וביום השמיני ימול, מלמד שכל היום כשר למילה, אלא שהזריזין מקדימין למצוות, שנאמר וישכם אברהם בבקר".

ובגדר דין זה, כתב המאירי (יומא כח ע"ב, והובא בגליוני הש"ס להגר"י ענגיל זצ"ל, פסחים ד ע"א): "ומ"מ ראוי לזריזין להקדים בה בשחרית, שלא יראה כמתרשל בה מצד חמלתו על הבן, ולאחוז בדרכי האבות שנאמר עליהם וכיו"ב וישכם אברהם בבקר". ומדבריו למד הגרי"ע שם, שאין זה חיוב גמור, אלא זריזות בעלמא מפני שראוי לאחוז בדרכי האבות. וכן דקדק מכך שאף בתורה לא נאמר הדבר בתורת ציווי אלא כסיפור דברים בעלמא, וכשאר עניני ההנהגה שבמקרא. וביותר, שהרי אין למדים מקודם מתן תורה, כמבואר בירושלמי, ועי' תוס' מו"ק (כ ע"א ד"ה מה).

אולם יש אחרונים שנראה מדבריהם שדין זריזין הוא חיוב גמור, שכ"כ בשו"ת הרד"ך (בית ב חדר ה): "שיש כ"כ איסור גדול למי שאינו מקיים המצות בתחילת זמנן, כאילו נכתב בתורה שאתה חייב להקדים מצוה פלונית, ואם לא הקדמת אתה עובר על איסור תורה". וכ"ה בספר החיים להמהרש"ק במש"כ על דברי המג"א (סימן תרד סק"א). אולם יש הסוברים שגם אם נאמר שהוא חיוב גמור, אין זה אלא מדרבנן, וכמ"ש בשו"ת שבות יעקב (או"ח סימן ל), וע"ע בספר טורי אבן (ר"ה ד ע"ב ד"ה ורבנן). ושד"ח (אסיפת דינים מע' יוה"כ סימן א אות יד). ע"ש. וראה ספר ערוך השלחן (ס' רס"ב ס"י) דבמצות מילה יש להקפיד טפי על זריזין מקדימין, כדי שלא להשהותו ערל. ע"ש.

[1] דין זריזין מקדימין במילה שלא בזמנה – ענין הזריזות בקיום המצוות נוהג בכל דיני התורה ולאו דוקא במצות המילה, וכמו שאמרו בנזיר (כג ע"ב) "א"ר חייא בר אבין א"ר יהושע בן קרחה, לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשכר לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה זכתה וקדמתה ארבעה דורות בישראל למלכות". ושם הרי כלל לא היו מצוות באותו מעשה, והיה זה בגדר "גדולה עבירה לשמה", ואעפ"כ קיבלה הבכירה שכר בשביל שהקדימה עצמה, וא"כ כ"ש וק"ו בכל מצוה המחוייבת שהזריז נשכר.

ובשו"ת דבר שמואל (סי' קצב) נשאל, אם ניתן להשתהות בקיום מצות המילה כשהיא נעשית שלא בזמנה, כדי שיספיקו הקרובים לבוא בנחת, והשיב דכיון שהלכה פסוקה היא שאין מחמיצין את המצוות, ודאי אין להקל בזה, בפרט במצוה חמורה שבחמורות כמצות המילה, שלא נתלה לו למשה עליה אפילו שעה אחת, וחס ליה לזרעא דאברהם אבינו לעכב המצוה שלא לצורך. והוסיף עוד, דכיון שמדובר בקטן שהיה חולה עד לאותה שעה ולא היה ראוי למילה, נמצא שעתה שבא לכלל זה הוא עיקר זמנה, וחלילה להשתהות בקיומה. ע"כ.

וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת יו"ד סימן קסו), דאף מילה שלא בזמנה, לא מיבעיא שאסור לדחותה ליום אחר, וביום בו הקטן נעשה מוכשר ומסוגל לכך מצוה למולו מיד, אלא שאף באותו היום מצוה להקדים מילתו לבוקר. והו"ד בפתחי תשובה (סי' רסב סק"ב). וע"ע שו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' קמז סק"ו).

אולם בס' ראה חיים להגר"ח פלאג'י (יד ע"ב) כתב, דבמילה שלא בזמנה אין דין זריזין מקדימין למצוות, ומשום דכיון דאידחי אידחי, וראייתו מאברהם אבינו ע"ה שלא מל מיד אלא בחצות היום, ומשום שלא היתה מילתו ביום השמיני ואין דין זריזין. וראה בס' שדי חמד (כללים מע' הזי"ן כלל ב', ח"ב עמ' קנא) שהביא את דברי הראה חיים הנזכרים ודחאם, שהרי אברהם אבינו לא נצטווה במצוה זו קודם אותה שעה, ומרגע שנצטווה חשיב זמנו, ומה שלא מל בבוקר, אפשר דלא נצטווה עד עיצומו של יום.

כמו כן, הצפנת פענח בספרו על התורה (פ' לך לך) נקט, שבמילת הגר יש להחמיר שתעשה דוקא אחר הנץ החמה עוד יותר ממה שמקפידים על כך במילת ישראל, ואם עשאה קודם לכן אף שהיה זה אחר עלות השחר דינו כמי שעשאה בלילה לכולי עלמא.

ונתן טעם לדבר, דמילת גר למדנוה מאברהם אבינו, וכמו שאמרו בחגיגה (ג ע"א): "אברהם תחילה לגרים", ובמילת אברהם מצינו להדיא שהיתה קפידא שתעשה בעיצומו של יום דוקא, דכתיב (בראשית יז כו): "בעצם היום הזה נימול אברהם וישמעאל בנו", ו"בעצם היום הזה" פירושו בעיצומו של יום. הרי שהלכה מיוחדת היא במילת גרים.

ועיין עוד בפתחי תשובה (יו"ד סימן רסב סק"ב) שהביא בשם שו"ת נודע ביהודה הנ"ל, דכ"ש שאין לעכב המילה שלא בזמנה עד ערב פסח כדי שיאכלו הבכורים באותה הסעודה [ויעוי"ש עוד שבלאו הכי אין היתר לבכורים לאכול בער"פ בסעודת ברית שלא בזמנה. ובאמת אף במילה בזמנה נחלקו הפוסקים אם מותרים הבכורים לאכול בסעודה, עי' מג"א (סימן תע) שהמנהג להחמיר, והפר"ח מסיק להקל, וע"ע במחה"ש שם. אמנם בספר ברית אבות (סימן יג ס"ק כה), כתב שאף הנודע ביהודה לא אסר לבכורים לאכול אלא באופן זה שהמילה נדחתה לערב פסח שלא כדין, אבל אם אירע שלא יכלו למול עד ערב פסח, וכגון שהתינוק היה חולה וכלו הז' ימים בער"פ, בודאי גם הבכורים מותרים לאכול, דלא גרע מילה שלא בזמנה מסיום מסכת שנהגו בו הבכורים לאכול. ע"ש. וע"ע בשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סוף סימן רמו) מה שכתב בזה].

[1] בערוך השולחן (יו"ד רסב ס"ט) כתב, שאף שזריזין מקדימין למצוות יקדים תפילה למילה, שהרי היא תדירה והוא מחוייב כמו במצות המילה, ויש בה כמה וכמה מצוות כגון ציצית ותפילין וקר"ש. ועוד שהרי מצוה לעשות סעודה וקודם התפילה לא יוכלו לטעום. ועיין באגרות סופרים (כתבי הרה"צ ר"ש סופר ז"ל, מכתב כג), שהחת"ס היה נוהג להשכים להתפלל ביום המילה מוקדם מכפי הרגלו בשאר ימים. ע"ש.

ובשו"ת מהר"ם שיק (או"ח סימן רפז ד"ה ולזה) הוסיף עוד, דתפילה וקר"ש הם מצוות עוברות, משא"כ מילה שאפילו אם עבר זמנה עדיין גוף המצוות קיימת. וע"ע בשו"ת דברי מלכיאל (ח"א סימן יז) שיש להקדים דבר שנאמר בו "בבוקר" דהיינו תפילת שחרית שהיא כנגד תיד של שחר, לדבר שנאמר בו ביום, מילה שנאמר בה ביום השמיני.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. מדוע כבוד הרב אומר לא לחפש טעם על פי הסוד? הזוהר הקדש באחד המקומות כותב כי מי שמתעסק בפשט בלבד נוח לו שלר נברא ונהפכה …
    וגם מרן הבית יוסף פסק את הזוהר ביותר מ שלשים מקומות
    וגם נפקמינא לשואל אם פשטן או מקובל הוא שאם אורח חייו עפ הזהר יש לט ענייין בזה השאלה

  2. בודאי חשוב מאוד לדעת את כל רבדי התורה, חלילה לזלזל במשהו מדברי התורה, רק התפלאתי על השואל ששואל הלכה למעשה והמקורות כל כך ברורים, אם כן אין שאלה מה לעשות, הכל ברור.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל