לתרומות לחץ כאן

ייחוד עם אדם זקן

אשה שקיבלה עבודה בבית זקן הגר לבדו והוא למעלה משמונים שנה. העבודה כוללת נקיונות בבית, הסעתו לבית הכנסת הלוך ושוב, יום יום. מה חובת האשה לעשות לימנע מאיסור ייחוד.

תשובה:

למעשה ההכרעה היא שאיסור ייחוד נוהג גם בזקן מופלג שאין לו כח גברא [לא כל אדם בן שמונים אין לו כח גברא, אבל אפילו אם הוא כזה יש להחמיר], ולכן יש לאסור הייחוד ולעשות הכל כפי הכללים הרגילים, כלומר שאם בעלה בעיר ויכול לבוא אין איסור ייחוד, אם פתח פתוח לרשות הרבים ויכולים אנשים להכנס אין איסור ייחוד וכו', אבל אם אין בעלה בעיר ואין אנשים שיכולים להכנס זו בעיה.

מקורות:

בשו”ת ציץ אליעזר (ח”ו, סימן מ, פרק כב, ס”ק ח) כתב הרב אליעזר ולדנברג שלאור דברי הרמב”ם הנ”ל, לפיהם איסור ייחוד תלוי בחשש שיביא לידי גילוי עריות, שאין איסור ייחוד במי שאין לו גבורת אנשים, או בזקן שתש כוחו באופן שאין חשש שיבואו לידי גילוי ערוה (והוכיח כן מדברי ‘קרית מלך רב’, ועוד מקורות).

בתשובה אחרת (ח”ז, סימן מו, אות ב) הביא את מה שכתב לו הרב אלישיב שליט”א בעניין זה, שהוכיח משו”ת זית רענן (ח”א, אה”ע סימן א) שאין להתיר ייחוד אף למי שאין לו גבורת אנשים, אבל בתשובה שם סתר את הראיה. במקום שלישי (חלק יב, סימן סז, אות ב) הביא הרב ולדנברג את דברי ה’חתם סופר’ בדרשותיו (דרוש לחנוכה שנת תקס”ד) שמה שיוסף לא חשש מלהתייחד עם אשת פוטיפר הוא משום שחשב את עצמו כמי שאין לו גבורת אנשים, והותר בייחוד.

בשו”ת אגרות משה (אה”ע ח”ד, סימן סה, אות י) הסכים ליסוד הדבר שאין איסור יחוד במי שאין לו גבורת אנשים, אבל כתב שבאופן כללי אין להתיר איסור יחוד במי שזקן וחלוש, כי גם בזקנים וחלשים יש אפשרות שתתעורר תאוותם (כמבואר בגמרא קידושין פא, ב).

רק בנוגע למי שנתקבע על-פי רופאים שאינו יכול להתקשות ולבעול מחמת מחלתו וחולשתו, פסק שמסתבר שאין איסור יחוד. על דרך זו מבואר בספר ‘דבר הלכה’ (הוספות לסימן ב, סעיף ט) בשם ה’חזון איש’, שגם בזקן מופלג יש איסור ייחוד, והביא שכן כתב בשו”ת דברי מלכיאל (ח”ד, סימן קב).

פרטי דין בעניין ‘בעלה בעיר’

בפתחי תשובה (סימן כב, ס”ק ז) הביא את דברי ה’בינת אדם’, שכתב שלשה חידושים בדין ‘בעלה בעיר’:

  • היתר ‘בעלה בעיר’ נאמר רק כאשר האשה שוהה בביתה, אבל אם נמצאת בבית אחר, אף שבעלה בעיר, יש בו משום ייחוד. הסיבה לכך היא משום שבעלה אינו יודע היכן היא נמצאת, ולכן היא אינה פוחדת ממנו, ואינה חוששת להתייחד.
  • גם כשבעלה יודע היכן היא נמצאת, אבל הוא נתן לה רשות להיות שם, אין היתר ‘בעלה בעיר’, שכן אינה חוששת ממנו.
  • כל שכן אם נתן לה בעלה רשות “לדבר דבר סתר עם פלוני להסגיר הדלת”, יש איסור ייחוד, כי אין אימת בעלה עליה.

בשו”ת אגרות משה הנ”ל (אות כא) נקט שלא כשני חידושיו האחרונים של ה’בינת אדם’. בנוגע לחידוש הראשון, שרק בביתה אין איסור יחוד אבל במקום אחר יש איסור, כתב ש”הוא דווקא כשהלכה למקום שאין רגילה ללכת שם”. אך סיים שאף שאין מסתבר כשני החידושים הנ”ל של הבינת אדם, “אבל כיון שאוסר, על כל פנים יש להחמיר שלא בשעת הדחק, אבל בשעת הדחק אין לאסור”.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל