לתרומות לחץ כאן

מכירת מוצרים בקונסיגנציה בחנויות הפתוחות בשבת?

בס״ד. אדם שמוכר סחורה לרשת גדולה , אבל הדרך שבה עובד איתם זה בקונסיגנציה, , הבעיה שהם פתוחים בשבת , האם מותר למכור להם? ומה נאמר אם זה חברה של יהודים בארץ ישראל והבעלים הוא יהודי, ומה יהיה אם הבעלים הוא גוי? בארץ ישראל , ומה יהיה אם הבעלים הוא גוי והעסק נמצא בחו״ל ? ויש לדעת שזה מקור הפרנסה היחיד שממנו משתכר

תשובה:

שלום רב

בחו"ל ואצל גויים ודאי אין כל חשש, אולם המיקל גם בארץ ישראל ואצל יהודים יש לו על מה לסמוך, בפרט שאתה אומר שמדובר בחשש פגיעה של ממש בפרנסה.

[כמובן השאלה כאן היא רק באופן האמור שהמוצרים נקנים ישירות ממך ואינם בבעלות בעלי החנות, שאז אין מקום לחשש כלל].

מקורות:

בשמירת שבת כהלכתה פרק כ”ט הערה ע”ה הובאו דברי הגרש”ז אוירבאך זצ”ל שכתב לגבי מכונה לממכר אוטומטי שמעיקר הדין מותר להשאירה פועלת אף במקום שתעמוד לשירות יהודים, כיון שאינו מעמיד את גוף האיסור אלא את הכלי שיכולים לעשות איתו איסור, וכיון שאפשר לתלות שלא יקנו בשבת אלא בשאר ימות השבוע אין איסור, אך למעשה כתב שבמקום שרוב יהודים ראוי לכתחלה לא להשאירה בפעילות בשבת.

גם לענין שכר שבת  יעוי’ בשמירת שבת כהלכתה שם שכתב הגרש”ז שאין איסור בזה כיון שהתשלום הוא עבור המוצרים הנרכשים במכונה, ומבואר בנודע ביהודה (מה”ת או”ח סי’ כ”ו) שאין איסור שכר שבת כשקונים מוצר מסויים, אלא רק כאשר השכר הוא עבור עבודה מסוימת.

גם איסור של ‘לפני עיור’ יש לצדד שאין כאן, כיון שכתבו הפוסקים שכאשר אתה נותן לאדם דבר שיכול להשתמש בו לאיסור, ואין הכרח שיעשה כך [שהרי יתכן שלא יקנו בשבת] אין איסור של ‘לפני עיור’, וכן כתב הביאור הלכה סי’ קס”ג ד”ה ואסור, שמותר ליתן לחם למי שאינו נוטל ידיו אם הולך לאכול לחם זה בביתו, כי מי יודע שיאכל שם בלא נטילת ידים, וכן בכל מכירת מוצר שניתן להשתמש בו בשבת אין איסור ‘לפני עיור’ כיון שאין זה מוכרח שכך יעשו.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. תודה, ורק לוודא, הקונסיגנציה אומרת , שאני נותן לחנות פלונית לשים את המוצרים שלי על המדף ובמידה ויבוא אדם וירצה לקנות המוצרים , הוא הולך לשלם בקופה ובעל הבית בסוף החודש מפריש לי את האחוז שסיכמנו מראש, על כל מכירה. האם במקרה הזה הרב דיבר?

    רציתי להוסיף , מה יהיה הדין גם במקרה שנניח אם נגנב מהחנות, בעל הבית יהיה חייב לשלם לי על כך הסחורה שנגנבה? ומה יהיה הדין אם אין הסכם, והיינו אם נגנב משהו הבעלים של החנות אינו מחוייב לשלם, וזה רק הסכם של אמון.
    האם זה ישנה את התמונה לגבי ההלכה.

  2. 1. לזו היתה כוונתי.
    2. גם אם בעל הבית חייב לשלם, זה לא בגלל שהחפץ נחשב שלו, כי הוא לא שלו… אלא זה סוג של הסכם או חוק כיון שלעולם לא יוכל להוכיח מה נגנב ומה נמכר. ההגדרה החוקית וההלכתית היא שבעצם המוכר הוא רק מתווך בינך לבין הקונים.

  3. שאלה אחרונה, הרב אמר שההגדרה ההלכתית היא שבעצם המוכר הוא רק מתווך בינך לבין הקונים, האם אין פה בעיית מקח וממכר בשבת? או שכר שבת?

    ואם יש אז, הסיבה שהתרנו בזה היא מפני שבמקום פסידא מספיק לדחות שכר שבת, כמו שפסק המ"ב רמד,ו כדעת הטז.

    והאם מקום של מניעת רווח גם נחשב למקום פסידא? (נניח במקום צורך גדול כמו כאן בשאלה)

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל