לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

חתן שאמו נפטרה בבוקר יום חתונתו

שאלה:

שלום,

רציתי לשאול. חתן שאמו נפטרה בבוקר של יום חופתו. מה עושים? לוייה? חופה? שבעה? או שהוא נחשב לחתן ואולי אינו יושב שבעה?

תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

שאלה זו נידונה בגמרא במסכת כתובות ד,א ושם כתוב כדי שלא יפסיד את הוצאות החתונה אפשר להקדים את החופה ולדחות את ההלוויה. ואח"כ הוא נחשב כחתן ששבעת ימי המשתה שלו הם כרגל הדוחה את האבלות. והוא ישב שבעה על אמו רק לאחר השבע ברכות. אולם אם אין לו הפסד מהעובדה שהחתונה נדחית, ודאי שיש לדחות את החופה לאחר השבעה.

בנקודת זמן שהיא נפטרה מן הסתם אין לו הפסד של כל צרכי החתונה אלא לכל היותר הפסד חלקי. ובכך יש מחלוקת בפוסקים האם גם בהפסד חלקי דוחים את הקבורה. אולם אם בעל האולם לא יגבה ממנו כל תשלום ויתפשר איתו על דחיית האירוע לאחר השבעה. ודאי שאסור להם לדחות את הקבורה.

וראה במקורות במקרה שעושים את החופה מיד מתי יושבים שבעה.

מקורות:

נפסק בשו"ע יו"ד סי' שמב סעי' א': "מי שהכין כל צרכי חופתו, שאפה פתו וטבח טבחו ומזג יינו, ומת אביו של חתן, והוא במקום שאינו מצוי למכור, ואם תדחה החופה יפסיד מה שהכין… ואיכא תמרוקי נשים וקישוטין שאינם מתקיימים, מאחר שאין להם מי שיטרח בעבורם בפעם אחרת, מכניסים את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה, ובועל בעילת מצוה ופורש, וכיון שחלה עליו החופה הויא לדידיה כרגל, ונוהג שבעת ימי המשתה ואח"כ נוהג שבעת ימי אבילות. וכל שבעת ימי המשתה נוהג בהם דברים שבצינעא, ואסור בתשמיש המטה, הלכך כל ז' ימי המשתה וז' ימי האבל הוא ישן בין האנשים, והיא ישנה בין הנשים". ומקורו הוא גמרא בכתובות ד,א.

וראה שם בש"ך שהביא את דברי הב"ח שרק אם יש חשש הפסד לכל צורכי החתונה אז אומרים שקודם יעשה את החופה וממילא ידחה את השבעה לאחר שבעת ימי המשתה. אבל אם ההפסד הינו חלקי לא דוחים את הקבורה. והש"ך עצמו חולק עליו. ולמעשה זה מחלוקת ראשונים בסוגיה שם. לדעת הרמב"ן והריטב"א דווקא כל צרכי החתונה וכדעת הב"ח, ולדעת הרשב"א שם אפילו הפסד חלקי גורם לדחיית הקבורה. אולם אם נשים לב, לשון הטור והשו"ע הוא כדעת הרמב"ן וכפי שפסק הב"ח: מי שהכין כל צרכי חופתו.

ראוי להוסיף, שיש בסוגיה זו שני נושאים. האחד שהתירו לאונן להתחתן וזאת כאמור מפני הפסד. והשני, שמאחר שהוא נעשה חתן ממילא נדחים אצלו שבעת ימי האבלות עד לאחר השבע ברכות. אלא שבנידון זה, לא ברור האם זה נדחה מיד עם החופה או שכלשון השו"ע צריך שגם חופה וגם בעילת מצווה. אבל אם נעשה רק חופה יתכן שהוא חייב לשבת שבעה מיד לאחר ההלוויה. וראה בט"ז ובתפארת ומשה, וראה עוד בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קפו והפשטות היא שאם הוא נכנס לחופה כבר חל עליו דיני רגל וימי השבעה נדחים.

אולם ראה בשו"ת יביע אומר (יו"ד ח"ו סי' לד אות ג') אם אפשר להקל ולשבת שבעה מיד, ולא להמתין שבוע ורק אח"כ לשבת שבעה. וכיוצר בזה כתב בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' רכו) על מקרה שאירע שהורי החתן נהרגו בתאונת דרכים בדרך לחתונת בנם, ופרק האגרות משה שהכלה יכולה לותר על ימי השמחה משום שבלא"ה קשה לשמוח במצב כזה, ואז החתן יכול לשבת שבעה מיד לאחר החופה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל