שלום רב,
ישנם סופרים שכותבים בספרם שכל המעתיק או משתמש בדרך כל שהיא בדברים ללא רשות מפורשת עובר בגזל.. האם על פי דין תורה יש בזה גזל. הרי אם בכך שאני אשתמש בדבריו ועל ידי כך יכולים אחרים להתחזק האם יש לו רשות ובעלות על הדברי תורה.
ויש לציין לחלק את השאלה לשניים. א. – ציטוטים של הלכות או דברי מוסר שליקט מאחרים, או ששמע.
ב. – חידושים פרטים שלו, בכל תחומי התורה. (ויש להעיר כמובן שאני אצטט את הדברים בשמו שלא יהיה כעובר על "לא תסיג גבול רעך" לפי חלק דעות שזה מי שגונב דברי תורה ולא מביא בשמו, אדרבה אני אביא זאת בשמו)
תודה רבה
ג. – דברי חכמה ומוסר שנלמדים בקורס סגור.
תודה רבה
ושנזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
הפוסקים דנים בזה אם ניתן להגביל שימוש בדברי תורה. עיין בשו"ת בית יצחק חו"מ סימן פ' ובשו"ת שואל ומשיב ח"א סי' מד.
החוק היום הוא שלא ניתן למנוע מחזור על רעיונות או חידושים, אלא רק על דרך הבעה וניסוח. יש סוברים שככל שלפי החוק אין זכויות, אף לפי דין תורה אין.
