לתרומות לחץ כאן

פרשת שמות – "ויקרא שמו בישראל…"

חשיבות השם

הגמרא קובעת (ברכות ז, ב) כי 'שמא גרים', כלומר, שמו של אדם משפיע על מהותו ועל תכונותיו הפנימיות ביותר. עוד מספרים חז"ל (יומא פג, ב) על רבי מאיר, שהיה "מדייק בשמות". פעם אחת, כשנכנס עם רבי יהודה ורבי יוסי לאכסניה, "בדק" רבי מאיר בשמו של בעל הבית, ומששמע כי שמו הוא "כידור", לא רצה רבי מאיר להפקיד אצלו את כספו, משום ששֵם זה מלמד כי נושאו הוא אדם רשע (השם נלקח מלשון הפסוק, "כי דור תהפוכות המה"). רבי יהודה ורבי יוסי, מנגד, לא השגיחו בדבר, והפקידו את כספם אצל אותו אדם. סוף המעשה היה, שהנפקד הכחיש את הפיקדון, ולבסוף גם רבי יהודה ורבי יוסי הודו לשיטתו של רבי מאיר, ו"בדקו בשמות".

אכן, מובא בכתבי האריז"ל  (שער הגלגולים, הקדמה כג) שכאשר האדם נולד, ואביו ואמו קוראים לו בשם, השם העולה בדעתם אינו אקראי. הקב"ה משים בפיהם את השם כפי שורש נשמתו של אדם זה, באופן ששמו ישקף את עמקי מהות נפשו. אצל ההורים, נתפס בדרך כלל עניין קריאת שמות כשאלה של טעם, או שאלה של כיבוד המשפחה. עלינו לדעת שגנוז בנתינת השם עניינים טמירים ונעלמים.

מאחר ושֵמו של אדם משפיע על מהותו ותכונותיו, וקשור לשורש נשמתו, אמרו חז"ל במדרש תנחומא (האזינו, אות ח) כי "לעולם יבדוק אדם בשמות, לקרוא לבנו שם הראוי להיות צדיק, כי לפעמים השם גורם טוב, או גורם רע". יש לדייק בדברי המדרש שלפעמים השם גורם טוב או רע. נראה שחז"ל חששו שמתן משקל עודף לשמו של אדם עשויה להחליש את  בחירתו החופשית. לכך אמרו חז"ל שרק לפעמים עשוי השם להשפיע, לסייע, או להפריע  במעשיו ((ועיין בספר "מגיד מישרים", שכתב שמי שנקרא "אברהם" תהיה לו נטייה למידת החסד. בנוסף, הביא עוד דוגמאות של נטיות הנפש לאור קריאת השם.)).

האם מותר לקרוא בשמות נוכרים?

לאור ההקדמה הנ"ל, מובן היטב מדוע אין לקרוא לילד בשמות רשעים, שעשויים להשפיע לרעה על טבע הילד. האם ניתן לומר אותו הדבר בנוגע לשמות נוכריים?

סקירה היסטורית קלה תגלה שהיו יהודים רבים וטובים, במשך כל הדורות, שנקראו בשמות נוכריים. כבר בגמרא (גיטין יא, ב) מוזכר ש"שרוב ישראל שבחוץ לארץ שמותיהן כשמות עובדי כוכבים", וכך מוצאים אנו בדברי האמוראים עצמם שמות שאינם שמות יהודיים, כגון ר' פפא, ר' זביד, וכדומה.

בהתבססו על כך, כתב בשו"ת "אגרות משה" (אורח חיים, ח"ד, סימן סד, ע"ש שדן בקריאת הבת על שם אם שנקראה בשם לועזי) שהגם שהשימוש בשמות לועזיים אינו מן הראוי,  אין בכך שום איסור. ומוסיף שם שכמה גאוני עולם נקראו בשמות לועזיים; אביו של הרמב"ם נקרא מיימון, המגיד משנה נקרא ווידאל, ועוד.

סיבת הדבר, לפי דברי בעל ה"אגרות משה", היא מפני ששמות אלו נשתקעו בתוך כלל ישראל, ועל כן אין חשש לקרוא בהם. ומוסיף עוד, כי  מה שאמרו חז"ל (ויקרא רבה, פרק לב) שאבותינו נגאלו ממצרים בזכות מה שלא שינו את שמם (והביא מדרש זה המהר"ם שיק הנ"ל), יש לומר שמעלה זו שייכת רק קודם מתן תורה, שאלמלא היו מקפידים על שמותיהם, לא היו ניכרים כלל כאומה בפני עצמה, ולא הייתה מתקיימת אמונת הגאולה. אבל לאחר מתן תורה, שוב אין לנו אלא את מה שאסרה והתירה תורה, ובטלה מעלת הקפדה על שמות עבריים (אולם סיים שם שהוא מפחד לחדש דבר זה בלי ראיות גדולות).

דעת ה"אגרות משה" היא בניגוד חד לדעת מהר"ם שיק (סימן קמט), שכתב כי הקורא לבנו בשמות נוכריים עובר על איסור תורה(!), הנלמד מן האיסור להידמות לגויים בכל אופן, כמו שאמר הכתוב "ואבדיל אתכם מכל העמים", ובודאי שבכלל זאת לקרוא בשמותיהם. אך כבר כתב בשו"ת מהרשד"ם שאין איסור בקריאה בשמות נוכריים, והאסור להידמות לגויים הינו רק בלבוש ובמנהגים, אבל בשמות אין קפידה בכך, אם כי מידת חסידות היא להתרחק מהם.

ומסיים ב"אגרות משה" הנ"ל שלאור דברי חז"ל בבראשית רבה לז, ז, כיום אנו קוראים לילדינו על שם אבותינו (ולא על שם המאורע, כפי שהיה נהוג בימי קדם). לכן, פוסק האגרות משה שיש לקרוא על שם האבות, אפילו בשם לועזי. יש להזכיר גם שנפוץ היום לקרוא את הילד בשני שמות, שם אחד יהודי ושם לועזי, ובזה עדיף עוד יותר ממה שדנו בפוסקים הנ"ל בקריאת הילד בשם לועזי לבד.

קריאת שני שמות

שאלה שרבים דשו בה היא שאלת קריאת ילד בשני שמות, אחד על שם האבות ושני על שם מאורע (ראה הערה 3), או לפי טעם ההורים. האם הוספת שם שני גורע מקריאת הילד על שם אבותיו, או שמא אין בכך קפידה?

מתוך דברי האגרות משה (שם), משמע, שגם כאשר מוסיפים עוד שם, הרי זה עדיין נקרא על שם הנפטר, ואין בכך קפידה. לכן כאשר נשאל על קריאת בת  בשם אשה שמתה בדמי ימיה ל"ע, השיב שיש להוסיף שם נוסף משמות הצדקניות שבמקרא, וכתב ש"אין קפידה בזה". וכן מבואר בתשובה נוספת של האגרות משה (יו"ד, ח"ב, סימן קכב).

כך גם עולה מדברי ספר עיקרי דינים (יו"ד, סימן כו), שכתב שיש לאדם לקרוא לבנו הראשון על שם אביו (כלומר, אביו הנפטר של האב). אם האם מתעקשת לקרוא לבן על שם אביה, והאב מסכים לכך משום שלום ביתו, יש לקרוא על שם שניהם, ובזה אינו מזלזל בכבוד אביו (והביא שסגולה למי שבניו מתים לקרוא להם בב' שמות).

יש להביא קצת ראיה לדבר  מדברי ה"בית שמואל" (סימן לח, ס"ק מו) שכתב שאם קידש את האישה על מנת ששמו 'יוסף', ושמו האמיתי הוא 'יוסף שמעון', האישה מקודשת. מכאן משמע שגם הנקרא 'יוסף שמעון' נקרא בשם 'יוסף', והוספת שם אחר אינו מבטל את משמעות השם ((אך יש לדחות ששם הדבר תלוי בקפידת האישה, ואין להוכיח משם לעניין מהות השם.)).

אולם הרב אהרן לייב שטיינמן שליט"א מביא בספרו "אילת השחר" (מטות לב, מב) בשם החזון איש, שכאשר מוסיפים לשם, הרי זהו שם אחר. וקצת יש להוכיח כדבריו מדין שינוי השם (ראה להלן), שהגם שלא עוקרים את השם המקורי, ורק מוסיפים שם נוסף, נחשב הדבר לשינוי השם גמור, ומכאן נראה שמה שמוסיף שם נוסף נחשב לשם אחר.

לקרוא על שם מי שמזלו רע

נהגו שלא לקרוא בשמם של אנשים שמזלם רע (ריע מזליה), כגון מי שנהרג, מי שנפטר צעיר, או מי שמת בלא ילדים. מקור לעניין זה מופיע בספר "יש של שלמה" (גיטין פרק ד, סימן לא), שכתב שנהגו לקרוא בשם ישעיה, ולא בשם ישעיהו, משום ששם ישעיהו 'ריע מזליה' כיון שנהרג, ולכן קוראים בשם ישעיה, שהיה אדם אחר ((מאידך, הרמ"א (אה"ע, סימן קכט, סעיף כו) כותב ששם גדליהו נכתב בסתם באות וי"ו, על שם גדליהו הנביא, ושלא כיש"ש שכתב שיש לכתוב בסתם בלי וי"ו, ומכאן לכאורה שהרמ"א לא חשש למה ש'ריע מזליה'. וראה בבית שמואל, סימן קכט, קונטרס השמות, אות י, שמשמע שנחלקו בדבר. אבל לכאורה אין שום הכרח לכך, וכבר כתב החתם סופר (אה"ע, ח"ב, סימן כה) שאין בכך מחלוקת, וגם הרמ"א מודה שאין לקרוא על שם מי ש'ריע מזליה', ע"ש ששמות ישעיהו וגדליהו שונים, הואיל ומצאנו במקרא (בדברי הימים) שקראו בשמותיהם.

)).

ב"אגרות משה" (יו"ד, ח"ב, סימן כב) חידש בכך שעד כאן לא מצאנו ש'ריע מזליה' אלא מי שנהרג, אבל מי שמת בדמי ימיו, לא מצאנו שנקרא 'ריע מזליה', והרי שמואל ושלמה מתו כשהם צעירים, ומעולם לא הקפידו שלא לקרוא בשמותיהם. אבל, כתב שם מסברא, שמי שמת בלא בנים נראה שיש קפידה לקרוא בשמו כי 'ריע מזליה'. והוסיף שאם צריכים לקרוא על שם מי שחוששים משום מזלו הרע, יש לעשות שינוי קל בשם (כגון לקרוא ישעיה במקום ישעיהו), או לקרוא בשני שמות. דברי ה"אגרות משה" בנוגע למי שמת צעיר חידוש הם, ולא נהגו כן.

ובעל ה"קהילות יעקב" (קריינא דאגרתא, ח"ב, מכתב קמט) כתב שמי שקורא בשם 'אברהם' על אבותיו, וחושש משום שהיה 'ריע מזליה', יכוון שאם ח"ו השם אינו במזל טוב, יהיה נקרא בשם 'אברהם' על שם אברהם אבינו, ובזה שוב אין חשש.

לקרוא לאח ואחות בשם אחד

בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ג, סימן עה) דן בשאלה אם מותר לקרוא לאח ואחות בשם אחד, כגון שהייתה לו בת בשם 'שמחה' וכעת רוצה לקרוא גם לבנו בשם 'שמחה'.

בתחילת דבריו הוא דן להתיר זאת, על פי דברי הגמרא בכתובות (פט, ב) שלרב חסדא היו שני בנים עם שם זהה ('מר'), ורק הוסיפו להם סימן זיהוי, לקרוא לגדול 'מר קשישא' ולקטן 'מר ינוקא'. מכאן משמע שאין שום בעיה בדבר זה.

אולם המשיך שם וכתב שאין לעשות כן מכמה סיבות: א. לפי דברי המדרש (הבאנו לעיל) שבעבר היו קוראים על שם המאורע, ולכן לא היתה בעיה לקרוא בקריאת שמות שני אחים  על שם אותו המאורע. אולם, מאחר וכיום קוראים בשמות על שם האבות "אין זה כבוד לאבות שנראה כאילו יש לו שני אבות. בפרט לפי דורשי הרשומות שכתבו, כי נשמת האב נכללת בנשמת הבן, אין מהראוי לקרוא לשניים מילדיו באותו שם. ב. אם שני האחים בעלי אותו שם ידורו בבית אחד עם נשותיהם, עלול להיגרם מכך מכשול. ג. משום עין הרע.

בסוף דבריו תמה ה"דברי מלכיאל" על כך שנהגו לקרוא לנקבות בשמות שנקראים בהם זכרים, וכתב שאין ראוי לעשות כן. וראה מה שדן בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יא, סימן נו) במש"כ הדברי מלכיאל, ונקט לדינא שלכתחילה אכן אין ראוי לקרוא לאח ואחות בשם בעל שורש אחד (כגון אליעזרה ואליעזר, או צבי וצביה), וכמו כן אינו מן הראוי לקרוא לבת בשם של בן (וכך להיפך), אולם אפשר להתיר לשואל אם הוא עומד על הדבר.

ויש לעורר שלפעמים קוראים לבת על שם אב (כגון בשם 'ליבה' על שם 'לייב'), או לבן על שם אם (כגון 'שריאל' על שם 'שרה', ולכאורה אין בכך עניין, כי שם הבן שם אחר הוא משם הבת.

שינוי השם

כפי שהקדמנו, לשמות ישנן משמעויות עמוקות. לכן, מקפידים שלא לשנות את שמו של אדם בלי סיבה רצינית. אולם, במקום סכנה, כותב הרמ"א שנהגו לשנות את השם, כי שינוי השם עשוי לשנות את מזלו של האדם, והוא שינוי השם המוזכר בדברי הגמרא (ראש השנה טז, ב), כמו שביאר ב"ערוך לנר".

ישנם יהודים בעלי תשובה, שהוריהם קראו להם שמות שאינם מוצאים חן בעיניהם, וכיום רוצים לשנות את שמותיהם לשמות תורניים. גם בזה כתבו שאין להקל ראש. אולם, כתב הרב מרדכי גרוס (קונטרס שמא גרים, סימן ה)  אם לאדם ניתן שם שאין בו זיקה לשורש יהודי, נכון הדבר לשנות את שמו. למרות שבדרך כלל מוסיפים שם ולא עוקרים את השם הקודם, במקרה כזה ייתכן שצריך אפילו לעקור את השם הקודם, ולהתקרא בשם חדש.

יש לציין לדברי שו"ת דברי משה (תאומים ח"א סי' נח) שדן שם על פי דברי האריז"ל שיש להזהר שלא להחליף לגמרי את השם, אלא להוסיף שם על שמו הקודם, ושמשום כך נהגו שכאשר אדם חולה ועושים לו שינוי השם, אין מחליפים את שמו, אלא מוסיפים לו שם על שמו.

כמו כן כתבו רבים מהפוסקים שכאשר ישנו שידוך שבהם הכלה והחמות נקראים באותו שם, שרבים מקפידים על כך שלא לעשות כזה שידוך, אולם אם השידוך מוצלח מכל הבחינות, ורק השמות זהים, שמוסיפים שם לכלה, וכתבו הפוסקים שיש לעשות זאת רק לאחר התיעצות עם שלשה רבנים תלמידי חכמים ובעלי הוראה ולאחר שיתנו הסכמתם לשידוך ולשינוי השם יעשו זאת ((ראה בארוכה בספר איש יהודי (שרגא, עמ' רכ) שהביא בזה מפי סופרים וספרים.)).

מעוניין לקבל את המאמר בכל שבוע לתיבת המייל שלך?
הצטרף לניוזלטר שלנו

הצטרף לדיון

11 תגובות

  1. ידוע שהרבי מליובאוויטש היה מחלק דולרים לצדקה בכל יום ראשון, והרבה פעמים היו עוברים אנשים או נשים שהיו להם שמות לועזיים, והיו מבקשים מהרבי שייתן או יציע להם שם עברי, והרבי היה נותן או מציע להם שם. היו פעמים שהרבי השאיר את השם על כנען.

  2. יש מהגמרא ביבמות כד. ראיה לדברי החזו"א,שכן הגמרא מחדשת שהכוונה יקום על שם אחיו פרושו שיקום לנחלה ולא שיקראו לו באותו שם והגמרא אומרת, יוסף קוראים אותו יוסף ,שמעון קוראים אותו שמעון,ולכאורה צריך ביאור א,למה הגמרא נוקטת דוגמא לדבר פשוט ב, למה הגמרא מביאה שתי דוגמאות,אלא נראה לומר שהגמרא מלמדת אותנו שאם קוראים לו יוסף מתי זה נחשב שקראת על שמו רק אם תקרא גם כן רק יוסף

  3. מותר לקרוא בשם של גוי שהיה טוב אדם טוב וזמר טוב ומיוחד ומופלא כמו ג'ורג' הריסון פול מקרטני מלהקת הביטלס שהיו אנשים טובים ומאמינים ולא האמינו בדת הנוצרית ולא היו דתיים אלא פשוטים באמונתם ואני מאוד מחובר אליהם לכל המוסיקה שלהם העשיה שלהם החן והחסד האם יש פסול? אנשים שיצרו ועשו מעין עולם חדש ולא מחובר לעולם הגויי הישן ?

  4. חלילה וחס. גוי אין לו נשמה מתחת כסא הכבוד, הוא בדרגה רוחנית אחרת לגמרי מיהודי. הכוזרי כותב, שכשם שיש דרגות בבריאה דומם צומח חי מדבר כך יש מעל זה יהודי, כלומר כמו הפער בין בהמה לגוי, יש גם הלאה בין גוי ליהודי. שבת שלום.

  5. יש סודות. מדוע נשמת ישראל נולדת לאם שאינה יהודיה. יש סודות כאלה. הרבי מילובביץ' גם כתב על זה שזה קיים. יש נשמות גבוהות מעץ החיים שנשתלו בגויים . כדי שהגאולה תוכל לבוא בסתר ובמרמה כפי שכתוב שזו הדרך היחידה שיכולה לבוא כדי לבלבל את הצד האחר
    סודות גדולים שהאירו את העולם לנצח בשירים שמחים שאין שמחה כזו ממש התגלות התורה

  6. אין לי כוונה לשחק עם השם של בתי , לכן אני מתייעצת .. הבת שלי נופלת למקומות חשוכים ומאחר ואנחנו יודעים שהשם מאי לא טוב , אשמח לדעת איזה שם טוב לה לתאריך שהיא נולדה . אני נולדתי עם השם לילך רגינה , והשינתי ההמלצה של רב להוציא את רגינה ונתן לי כמה שמות לבחירה , בחרתי בלילך הודיה . אשמח לדעת אם להוסיף לה שם או לשנות את שמה , או פשוט להוסיף לה את שם ה', ולקרוא לה מאיה ?
    תודה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *