1-האם הרב עובדיה סובר שבהנחת תפילין על זרוע היד אן צריך לעשות שני גלגולים נפרדים[כצורת משולש]אלא אחד ישר?2-כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ] מהוצאת שבתות והוצאת י"ט והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו-האם זה כולל גם הוצאות שמוציא על עצמו ללימוד תורה/זיכוי הרבים?3-האם יש עניין להתפלל עמידה כל עוד השץ לא סיים ע"מ שתהיה לי תפילה בציבור?4-כשקוראים את נביא מלכים נראה הדבר תמוה מאוד בכך שע"מ שיחם למלך{???]מבאים לו את אבישג השונמית נערה בתולה ורשי אומר שבתולה יותר מחוממת מהבעולה וכי זה מה שחימם את דוד המלך?!5-מה העניין לאור שיר למעלות לפי יהיו לרצון ומה מעלתו?6-מי חיבר את טעמי המקרא?
תשובה:
שלום רב
- מספיק אחד, העיקר שיהיה מהודק על הזרוע.
- ראה ס' אבני קודש סוף משלי, שמבאר שמה שאמר הכתוב כי נר מצוה ותורה אור, בא ללמד שכל הוצאות של מצוה אינם מנוכים מהפרנסה וחוזרים לאדם, וכפי שאדם המדליק נר מנר הראשון לא נחסר – נר לאחד נר למאה.
- אף שעיקר תפילה בציבור היא להתחיל עשרה אנשים יחד, יש מעלה של תפילה בציבור בדיעבד באופן מסויים גם כשמצטרפים לציבור העומד בתפילה באמצע, ראה שו"ע ומשנה ברורה בסי' צ סעי' ט ובסי' קט. אלא שכפי המבואר בסי' קט, אם על ידי כך יפסיד קדושה או אמן של הא-ל הקדוש או שומע תפילה, לא יעשה זאת, אלא יתחיל עם החזן חזרת הש"ץ ויאמר עמו יחד קדושה והא-לך הקדוש ושומע תפילה, כשאומרים יחד זה נחשב כמו עניית אמן. וכן יכרע איתו במודים.
- קשה להבין זאת לפי צורת החשיבה שלנו הרדודה שנגועה בתאוות, אבל אם מבינים את רוממותו של דוד המלך ואת זאת שכלל לא חשב לבוא עליה, ניתן להבין שאדרבה מתוך גדלותו לא היה לו בזה שום דבר העלול להביאו לאיסור.
- סגולתו למציאת אבדה או זיווג הגון.
- טעמי המקרא הם הלכה למשה מסיני, ועל פי סוד יש להם כוונות מיוחדות.
