בס"ד,
הגר"ע יוסף זצק"ל ( חזו"ע שבת א', עמוד קצ"ה ) מביא את דברי הרב חיד"א ( ברכ"י שיירי ברכה סימן רס"ג ,סק"ג ) וכן את דברי המהרי"ל ( שו"ת סימן נ"ג ) ומדייק שכל שיש לחלק בין בעלי בתים שונים החולקים בעיסתם, לבין בנות הסמוכות על שולחן הוריהן, שאינן רשאיות לברך ע"פ הרמ"א .
ואילו במציאות רואים רבים מבנות אשכנז שמברכות בבית אביהן, אף שסמוכות על שולחנו .
א"כ על מה סומכות שמברכות בנות אשכנז בבית הוריהן ?
תשובה:
שלום רב
בנות הסמוכות על שולחן ההורים אינן מדליקות בברכה. המנהג שראית הוא של חסידות חב"ד והם סומכים על כך שבני אשכנז מברכים גם על תוספת אורה, ראה שו"ע שם סעי' ח וערוך השלחן שם סעי' ו, אולם למעשה המנהג אינו כך, ומלבדם, כל בנות אשכנז לא מדליקות בברכה אלא לאחר הנישואין שכבר אינן סמוכות על שולחן ההורים.
בס"ד,
היכן בכתבי חב"ד מופיע המנהג ?
זה לא נמצא בכתבי חב"ד אלא הוראת הרב מחב"ד האחרון, שציוה "כל אשה ובת תדליק נרות שבת".
השאר תגובה