שלום הרב!
שאלתי בנוגע לתוספת אורה.
1) חמותי מדליקה נר לעילוי נשמת ולאחר מכן מדליקה את נרות השבת.
האם עושה נכון או שיש כאן משום תוספת אורה? (ואם אינה עושה נכון כיצד עליה לנהוג?)
2) מתי זה לא נקרא תוספת אורה? כמה מטרים נקרא שאין תוספת אורה? כגון בנרות חנוכה ושבת?
3) אם כך חייב לכבות את האורות בבית לפני הדלקת נרות שבת ואין כאן מי שרוצה יכבה, כי הרי הברכה לבטלה, נכון?
תשובה:
שלום רב
- לגבי נר נשמה יש להקל כיון שהמנהג הוא שלא משתמשים בו, ראה שו”ת שבט הקהתי ח”ג סי’ רצה על פי הרמ”א בסי’ שסד, שכל דבר שנעשה לצורך המת ולכבודו נאסר בהנאה. ממילא נר השבת נצרך עדיין כדי להשתמש לאורו.
- זה לא נמדד במטרים אלא בשימוש, כאשר הנר מאיר וניתן לראות באמצעותו, הנר השני הוא רק תוספת.
- ודאי המנהג הנכון לכבות את האור בבית לפני ההדלקה ולהדליק את האור כחלק ממעשה ההדלקה, כלומר מדליקים ולא מפסיקים בדיבור עד לאחר גמר ההדלקה, כך שהברכה תחול גם על הדלקת האור של הבית. בדיעבד זה לא נורא כל כך אם מסרבים לעשות זאת, כיון שמצות הדלקת הנר נחלקו בה ראשונים אם היא באה לעונג או לכבוד, ונפקא מינה אם נר הדולק כבר קודם לכן צריך לכבותו כדי להדליקו במיוחד לכבוד שבת, ראה רש"י ותוס' בפרק במה מדליקין שדנו בזה בהרחבה. לכן עיקר הבעיה היא כאשר כבר יש נר שהודלק לכבוד, אבל אם רק אור החשמל דולק מאליו, החיוב עדיין במקומו עומד להדליק נר שבת וניתן לסמוך ולברך ואין זו ברכה לבטלה. ראה כאן מאמר נרחב בענין זה.
