כבוד הרב שלום,
ראיתי בהלכה שמי שמקבל שבת ביחידות בקבלת שבת, כל שלא התפלל ערבית של שבת, יכול לחזור בו לעשות מלאכות.
ראשית, מאוד קשה עלי להבין הדבר, כי הרבה פעמים אני מתפלל מנחה גדולה ומקבל שבת מוקדם, ועתה ששמעתי זאת ההלכה, יוצא שאין כל כך תוקף לקבלתי שהרי אני עוד טמון ב'חול'. ועוד, האם יש תוקף לזה שאני יקבל שבת ואגמור בדעתי שלא אוכל לחזור בי, ובכך הקדושה תחול יותר בחוזק?
תזכו למצוות.
תשובה:
שלום רב
ראשית נבאר הדברים שלא יצא מכשול.
ברור שאדם שקיבל שבת אף שלא בתפילה אסור בעשיית מלאכה, שהרי על זה הועילה קבלתו… אלא שהתירו לו כמה דברים מסוימים, כמו הפרשת מעשרות או שבות דרבנן לצורך מצוה, דברים שהתירו גם בבין השמשות למי שלא קיבל עליו שבת עדיין, ראה פרטי דין זה בשו"ע בסי' רסא סעי' א.
ויסוד הדברים כך הוא: בקבלת שבת יש שתי דרגות, יש קבלה שהיא רק לפרישה ממלאכה, והיינו, שאף שעדיין לא שקעה חמה הוא אוסר עליו את המלאכות כפי שהיה אמור להיות אסור בהן בבין השמשות, ודי בקבלה זו לקיום מצות תוספת שבת, ויש קבלה מושלמת, שהיא על ידי אמירת מזמור שיר ליום השבת, או ברכו של ערבית, שבזה חלים עליו כל דיני השבת לגמרי. וזה נתבאר בשו"ע שם בסעי' ד. וראה בס' מגילת ספר או"ח שם שביאר את הענין בארוכה.
לא ניתן לקבל שבת בכל צורה שהיא לפני פלג המנחה.
בהצלחה רבה.
ישר כח.
אמנם ראיתי בספר ילקוט יוסף שגם האומר מזמור שיר ליום השבת או מזמור אחר של שבת, אם זה ביחיד, גם כן יכול לעשות שבותים או התרה. האם זה מוסכם בהלכה? כי באמת המחבר כתב מזמור ומשמע גם ביחיד.
ראה במשנה ברורה שם ס"ק כח על כל קבלה בפה של יחיד שהביא בזה מחלוקת.
השאר תגובה