לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

שימוש בכלי שאינו טבול

שלום רב,
שתים שאלות בפי.
א) האם מותר לאכול מכלים שלא עברו טבילה אצל ההורים חברים וכו".
שמעתי שמותר לאכול רק פעם אחת בכלים לא טבולים ופעם השנייה חובה לטבול. אז עדיף לא להתארח אצל אנשים כאלה?
ב) ראיתי בילקוט יוסף כזכור לי. שאם מתארחים אצל משפחה מסוימת או אצל ההורים בשבת קודש , בעלת הבית מדליקה נרות ואשת המתארח יכולה להדליק נרות , אך לא תברך , אלא אם כן יחדו להם חדר שאז צריכה לברך. לא הבנתי מה זה גדר של "ליחד חדר" הרי כול אדם שמתארח אצל מישהו נותנים לו בדרך כלל חדר מיוחד לו ולאישתו.

תשובה:

שלום רב

אסור להשתמש בכלי שאינו טבול אפילו פעם אחת, כך שיש לעשות כל מאמץ לשכנע את המארחים לטבול את הכלים. בנוגע לצלחות וסכו”ם תמיד אפשר להשתמש בחד פעמי, עיקר הבעיה זה הסירים.

מאכל שבושל בכלי שאינו טבול אינו נאסר, כך שבדיעבד אם הכל באמת יהיה חד פעמי תוכל להתארח שם. בעיה אחרת יש, קשה לי להאמין שניתן לסמוך על הכשרות אצל מי שאינו טובל כלים!!

הכוונה היא שלא מברכים על תוספת אורה אבל אם יש להם חדר לישון כמו שתיארת, תדליק שם ותברך או תשמע את הברכה מבעלת הבית.

בהצלחה רבה!

מקורות:

ראה דרכי תשובה יו”ד סי’ קכ אות ע שכבר פשט המנהג בכל העולם שקונים משקאות אצל מוזג יהודי שלא הטביל כליו ואין חוששים לאיסור, וטעמם משום שמדובר במלון שהכלים שבו מיועדים לסחורה ללקוחות ולא לשימוש אישי של בעל הבית, וכן פסקו בשבט סופר יו”ד סי’ סז ומנחת יצחק ח”א סי’ מד. ונראה פשוט מדבריהם שלולי סברא זו – אסור אפילו שימוש חד פעמי. יתר על כן מוכח כך לפי החזון איש שאסר לאכול במלון כזה, ובעל האגרות משה שאסר אף הוא כמבואר במאסף לתורה והוראה חוברת ב עמ’ 20. אולם, במנחת שלמה (ח”ב סי’ סו אות יא) “כבר כתבנו שגם הוצאה מהכלי תשיב השתמשות ולפי”ז כלי שכבר נתחייב בטבילה אסור לאכול ממנו אך אפשר דכיון שהכלי אינו שלו ולאו בעלים הוא לטובלו נהי דאסור להשתמש גם בכלי של ישראל אחר אבל כשהוא רק מוציא את המאכל אשר כבר ניתן לו אפשר להקל אבל לא ישתמש בכף או במזלג שטעון טבילה אך אם האורח יודע שהבעה”ב רוצה לכבדו באוכלין שהוא שם אותם בכלים שלא הוטבלו נכון להמנע ולא לגרום אותו לעשות עבירה. וראה עוד באות יד שם כתב באכילה בבית מלון שלא יתנו לו לטבול את הכלים, במקרה כזה מותר משום שזה אינו שלו. ומסתבר שבמקרים אלו לא אסור חז”ל את האכילה ללא טבילה. ושתי הלכות למדנו מדבריו: א. שכלי שיש ספק לגביו אם חייב טבילה [כמו טרמוס חשמלי שיש שהקילו מחמת חיבורו לקיר, או שימוש של הוצאה בלבד שיש סוברים שאינו מחייב טבילה] יש להקל בשימוש חד פעמי, ומלבד זאת הקיל במקום שהמשתמש אינו רשאי ואינו יכול לטבול. אולם כאמור מדברי כל הפוסקים הנ”ל נראה שלא כדבריו, לכל הפחות בדין השני.

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. רב תודות על התשובות.
    אז בעצם הכי טוב לא להתארח לפי מה שאתה אומר כי גם אם אלך ואטבול להם את הכלים ביום מן הימים יבוא כלים חדשים ולא אדע מי זה זה מאוד בעייתי.

    ואגב,
    האם ספרדי יכול לסמוך על הרמ"א בהקשר לבשר חלק כי הבית יוסף מטריף. אם התארחתי אצל אשכנזי שלא אוכל בשר חלק וסמוך על הדעות שמכשירות בשר לא חלק האם מותר לי לאכול אצלו?
    ברור לי שעדיף שלא כי יש המון בעיות בכל מערכות הכשרות במיוחד בבשר.
    בוא נצא מנוקד הנחה שהבהמה נשחטה כראוי והכל היה תקין חוץ מהריאה שהיתה בה סריחה ללא נקב. עדות אשכנז מכשירים, יש אומרים בשעת הדחק ,אבל ספרדי שאכל מאכל כזה האם יש לו על מי לשמוח או שוודאי אכל טרף וצריך לכפר על זה?

  2. 1. אכן לא כדאי, ולא רק בגלל הטבלת הכלים, כפי שכתבתי.
    2. ספרדי אין לו מה לסמוך, אבל זו שאלה לא מעשית, כי גם לאשכנזי אין לאכול בשר כזה, חובה לצרוך כשרות מהודרת, יש המון בעיות בשחיטה שאינה מהודרת.

  3. מחילה מכבודך. לפני כ 60 בתוקפת הרב חי עוזיאל זצ"ל הראשון לציון דאז רצה להתיר לספרדים בשר כשר לצורך השלום בין ספרדים לאשכנזים. והרב צבי פסח פרנק זצ"ל יצא נגדם ולא הסכים לזה ואמר שאם יצא היתר כזה הוא בעצמו יפתח כשרות חלקה כמו דעת הבית יוסף.
    זה אומר שהיה מקום לשמוח על הרמ"א.
    ויש פה ספק ספיקא לפי מה שהבנתיי.
    ספק אם ההלכה כמו הבית יוסף או כמו הרמ"א, וספק שני יכול להיות שהבשר לדוגמא של הרבנות חלקו חלק, ולא ידוע עם זה חלק או לא.

  4. ברור שהרמ"א הוא פוסק חשוב שיש לסמוך עליו בשעת הדחק כשאין בנמצא בשר וכו' וכו', אתה מדבר על שנות צנע… אבל בימים כתיקונם, כיון שבני ספרד קיבלו עליהם את הוראות השו"ע אין להם להקל בשום אופן. כמו כן אני חוזר ואומר שכיום גם לאשכנזי אסור לצרוך בשר כזה.

  5. לכבוד רבני בית ההוראה.
    מהו הבסיס ההלכתי לקביעה שאף לאשכנזי אסור לאכול בשר בכשרות רגילה?
    האם הרב המשגיח של הכשרות, אינו נחשב ל"מוחזק בכשרות" (שו"ע יו"ד קיט, א), שאפשר לסמוך על עדותו באיסורין?
    לפי העולה מדברי השו"ע יו"ד קכז, א, נראה פשוט שכאשר הרב הממונה על כשרות מעיד שהבשר מותר באכילה, ואילו רב אחר מחוץ למפעל אומר שהבשר אסור באכילה, שהרב הממונה על הכשרות הוא הנאמן. לא כן?

  6. הנושא כאן הוא פשוט פרקטי, כיון שהשחיטה היא דבר מורכב מאוד, והיא מתבצעת בכמות סיטונאית עצומה, צריך פיקוח מאוד יסודי כדי להמנע ממכשול, ולענין זה ההמלצה שלנו היא לא לסמוך על הדרישות המקילות של הכשרויות הרגילות, כיון שקה מאוד לפקח בצורה יסודית בצורה כזו.

  7. בקשר לשאלה האם להתארח אצל ההורים כשהכלים לא טבולים (השאלה הראשונה) נראה לי שכוונת התשובה היא שראוי להתארח ולא לאכול או להביא אוכל מהבית ולא להפסיק לבקר את ההורים…. ופשוט

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל