בעיה בפרי מגדים.
יו"ד סי' כח שפתי דעת ס"ק כח. הוא אומר שבמקרה ששחטו אותו ואת בנו ביום אחד, אפילו לפי השיטות שאם שחטו אותו ואת בנו ביום אחד אסור מן התורה לאכול אותם באותו יום, בכל אופן חייבים לכסות את הדם בשונה מדבר שאסור באכילה מטעם אחר שאין צריך לכסות את הדם, כיון שכאן למחרת הדם יהיה מותר.
והדברים ממש תמוהים, ונראה כטעות ח"ו, איך יתכן פרדוכס של כיסוי הדם ואותו ואת בנו בבעל חי אחד, הרי כיסוי הדם הוא רק בחיה, ואיסור אותו ואת בנו הוא רק בבהמה???
ואין לומר שמדובר בבעל חי שהוא ספק חיה ספק בהמה, שהרי במקרה כזה למרות שחייבים לכסות, וגם אסור לשחוט אותו ואת בנו, אבל על הצד שחייבים לכסות כלומר שהוא חיה, הוא באמת מותר לאכול, ובוודאי אם כן שחייבים לכסות.
שאלתי כמה ת"ח והביעו פליאה מרובה, ולא ידעו מה לענות.
האם מותר להעלות על הדעת שקרתה כזו טעות לפרי מגדים?
תשובה:
שלום רב
על פניו התשובה פשוטה, שכן צבי הבא על עז נוהג בו אותו ואת בנו, ראה שו"ע סי' טז סעי' ח, וכמו כן יש דין של כיסוי הדם, ראה שו"ע סי' כח סעי' ג.
ערב טוב.
בס"ד
וכגון ששחט את הבן שני
תודה.
התשובה לגמרי לא פשוטה לי, כמו שציינתי בשאלה.
גם אם במקרה כזה יש איסור אותו ואת בנו [כמו שפסק הרמב"ם והשו"ע, ולא כדעת שאר הראשונים שמתירים לגמרי], הרי חובת כיסוי הדם היא רק מספק שמא חוששין לזרע האב, וגם אם ודאי חוששין הכוונה שיש כאן גם חלק של צבי שמחייב כיסוי. אבל החלק של העז שבו אינו חייב כיסוי, ורק מצד חלק העז הוא שנאסר אותו ואת בנו.
השאלה היא ממש חמורה, ובינתיים אין לי פתרון עבורה.
לא הבנתי את הבעיה, למעשה יש לך כאן בהמה שאסור לאכול אותה היום בגלל חלק הצבי שבה ואעפ"כ יש בה מצות כיסוי הדם. בשאלה אגב דיברת על ספק לא על כלאים וזה שונה לגמרי כמובן.
בס"ד
הזדקרה טעות, אסור לאכול בגלל חלק הבהמה שבה, לא בגלל חלק הצבי…
איני רואה הבדל בין כלאים לספק, נקטתי דוגמה של ספק שהיא פשוטה יותר, ואתם הבאתם דוגמה נוספת של כלאים.
הנקודה דומה.
שניהם בפועל יהיו אסורים באכילה מספק, אבל מאותו צד של ספק אין חובת כיסוי בכלל. הצד שחייבים בכיסוי הוא אם הם מותרים. זה שבפועל אסורים באכילה מספק, כמובן לא יכול למנוע את החובה לכסות על הצד שבאמת הוא מותר באכילה.
בכל מקרה, אני מודה על הניסיון להסביר.
אני רוצה להוסיף הבהרה על המילים שלי בתגובה הקודמת.
גם במקרה של כלאים, כמו במקרה של ספק, הסיבה שאסור באותו ואת בנו הוא מהחלק של הבהמה שבו, והסיבה שחייב בכיסוי הדם הוא מהחלק של החיה שבו [חוששין לזרע האב]. הצד שמחייב בכיסוי, בעצם אומר שהוא מותר באכילה משום אותו ואת בנו. הסיבה שהוא אסור זה בגלל שקיים בו גם חלק אחר, והוא לא מחייב בכיסוי. לכאורה לא יתכן שסיבת איסור שנובעת מחלק שלא מחייב בכיסוי, יגיד שאין כאן כיסוי בגלל איסור אכילה.
אתם באתם לומר שהפרי מגדים יסבור שזה כן אפשרי וזה לא אבסורדי, כי במציאות זה אסור באכילה, ולכן תיאורטית ניתן היה לומר שהוא יהיה אסור באכילה ולכן לא יתחייב כיסוי גם בחלק של החיה.
אגב, יש תוספות מפורש בסוגיא של חוששין לזרע האב, שחוששין לזרע האב זה כמו מציאות של ספק. אבל לא בגלל זה טענתי את טענתי.
תודה רבה בכל אופן.
זה לא בהכרח ספק, זה הנדון שם אם הוא חיוב מספק או שחוששין לזרע האב ואכן יש לו את שני הדינים.
אכן לזו היתה כוונתי, שבפועל הוא אסור באכילה.
השאר תגובה