לתרומות לחץ כאן

כלי חשמלי – להקנות לגוי כדי להמנע מטבילה

שלום רב,
לעניין טבילת טוסטר חשמלי, שלא ניתן להטבילו במים, כיצד יש לתת\ להקנות לגוי במתנה ולהשתמש בו מבחינה טכנית? מה לומר?
ע"פ פסק מרן בשוע סימן שכג\ז.
תודה

תשובה:

שלום רב

לא ראוי להשתמש בקולא זו, כיון שבפוסקים מבואר שהיא אינה מועילה אלא לזמן מוגבל, אבל אם הוא נוהג לגבי הכלי כבעלים גמור יש חיוב לטובלו. יתר על כך אמרו, שגם כלי של גוי ממש הממושכן ביד ישראל ובדעתו לגבות ממנו את חובו אם לא יפרענו בזמן מסויים, הוא חייב טבילה כבר מעכשיו. בדיעבד גמור סמכו על סברא זו לגבי כלים גדולים מאוד שלא ניתן לטובלם.

לכן נראה, שכדאי לעשות כל מאמץ לטבול את הכלים, או לחילופיןלעשות בכלי קלקול משמעותי ולתקנו על ידי יהודי, ולפום צערא אגרא – כגודל הטירחה כך גודלו של השכר.

מקורות:

ראה ט”ז יו”ד סי’ קכ ס”ק יח. על עיקר דין זה ראה הגהות רבי עקיבא איגר שם סעי’ א ודרכי תשובה שם אות קיב.

הצטרף לדיון

13 תגובות

  1. שלום וברכה.
    נורא תמהתי על שכתבתם "לא ראוי להשתמש בקולא זו".
    והלא הם דברי בית יוסף יורה דעה סימן קכ אות ח ד"ה ודוקא בלוקח ע"ש שהביא להקת ראשונים ועל צבאם הרשב"א בתורת הבית (הקצר ב"ד ש"ד לב:) , כן כתבו שם התוספות (ד"ה אבל) והרא"ש (סי' לה) בשם רשב"ם וכן כתב סמ"ק (סי' קצט). והביאם הלכה למעהש (ולא בתורת "קולא") בשולחנו הטהור בשולחן ערוך יורה דעה הלכות הכשר וטבילת כלים סימן קכ, ח : "השואל או שוכר כלי מהעו"ג, אינו טעון טבילה .

    והשבתם לי מדברי האחרונים: ט”ז יו”ד סי’ קכ ס”ק יח, הגהות רבי עקיבא איגר שם סעי’ א ודרכי תשובה שם אות קי.

    והנה מצאנו אחרונים שהתירו : ערוך השולחן יורה דעה סימן קכ, סעיף מב , שהסביר בטוב טעם שעדיין שם הגוי עליו ולא שם ישראל. וכן הפרי חדש (סי' כב).

    ויתירה מזו, הכל ערך דבר דבור על אופניו, הגאון רבי עובדיה יוסך בשו"ת יביע אומר חלק ז – יורה דעה סימן ט ד"ה א) בתוס' שהביא החולקים ונימק בטוב טעם. ע"ש.

    ולכן לכתוב "קולא זו" – בלי לצטט דברי היביע אומר הנ"ל וללא הפוסקים הפוטרים לגמרי את כל כלי האכילה הפועלים על ידי חשמל מטבילה, מפני שלדעתם אין הם נחשבים לכלים, הואיל וכל פעולתם היא רק כאשר הם מחוברים לשקע (שזה נחשב כחיבור לקרקע, וכל המחובר לקרקע אינו כלי). ובמיוחד הדברים אמורים לגבי כלי חשמל שיש להם מקום קבוע ואין רגילים להזיזם ממקומם, כדוגמת מצנם (שו"ת שב יעקב לא. שערים המצויינים בהלכה לז, ז).

    כל טוב סלה.

  2. אין כל ראיה מהציטוטים הנ"ל, מחמת הצד שאמרנו שכאשר הכל בעצם הערמה וההשאלה נעשית לעולם ועד אין קנין אמיתי. לא היה ויכוח על עצם ההיתר, אלא האם הוא תקף בסיטואציה זו.

  3. אז באיזו סיטואציה דיברו הפוסקים שהביא היביע אומר הנ"ל? או ערוך השולחן הנ"ל?
    ואם כדבריכם שזו הערמה, היה עליהם לציין זאת ואמאי לא כתבו כן?

  4. והיכן כתוב במקורות לעיל שמדובר בהשאלה זמנית ? או לחילופין היכן כתוב במקורות לעיל שהשאלה גם לטווח ארוך אינה השאלה? סוף כל סוף שמה השאלה. ואם כדבריכם הרי היביע אומר או הערוך השולחן ודאי היה כותב זאת.
    נא להראות לי במקורות- בבית יוסף או ביביע אומר או בערוך השולחן היכן כתוב שמדובר בהשאלה זמנית.
    תודה

  5. מכובדיי,
    בתשובתכם לעיל, בדין שאילת כלי מגוי, ציטטתם את הגרש"ז אויערבך. כתבתם שזו הערמה.
    המקור שציטטתם לעיל, לעניין החילוק בין השאלה זמן קצר לבין השאלה לזמן ארוך אינו נכון. אני מניח שכוונתכם לחלק ב סימן סח (?).

    כמו כן, לא הבאתם כל מקור (לבד מהסברא שציינתם לעיל שדחו אותה כל הפוסקים) שהבית יוסף או מי מהפוסקים האחרונים ועל צבאם היביע אומר טוען שההיתר לשאול כלי מגוי הוא לזמן קצר ולא ארוך.
    הרב אברהם יוסף , רבה הראשי של העיר חולון ובנו של מרן הגר"ע יוסף נשאל בדין הקניית כלי לגוי ושאילה ממנו והשיב שמותר לכתחילה.

    לא כדבריכם.

    הנה:

    http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=183309

    לעניין טבילת כלי חשמל, מן ההגינות להביא את האגרות משה (יו"ד א, נז) שכתב, שיטביל את כל הכלי חוץ מהחלק החשמלי העלול להתקלקל, שאותו ישאיר מחוץ למים.

    ויתירה מזו את הפוסקים הסוברים שכלי חשמל כאלו אינם צריכים טבילה (שו”ת שב יעקב לא. שערים המצויינים בהלכה לז, ז). וכן את המחמירים להטיבל כלי חשמל: חידושי חת"ס, יו"ד קכ,ס"ק ו' ד"ה וכן הכיסוי.

    איני מבין- מדוע אתם משמיטים פוסקים או לפחות לא מזכירים את פסקיהם?

    זו לא דרכה של תורה.

    אפשר היה לנסח: "יש המחמירים להטביל כלי חשמלי (חת"ס למשל) ויש מתירים לכתחילה ע"פ דעת מרן השו"ע להקנותו לגוי ולשאול ממנו או ליתן לטכנאי יהודי שיפרק וירכיב מחדש (הגרש"ז איערבאך וסיעתו).
    כל טוב סלה.

  6. כל הצדדים שהבאת הובאו בתשובות השונות שלנו בענין, למעשה המנהג פשוט וברור שלא סומכים על החיבור לקיר, רק כצירוף לתיקון על ידי יהודי, אבל לא כסברא לבדה, כך הורונו רבותינו וראה בזה בהרחבה בס' טבילת כלים של הרב צבי כהן. אנחנו לא מביאים רק שיטות אלא משתדלים להנחות את השואל מה צריך לעשות הלכה למעשה, ולמיטב ידיעתי מנהג תלמידי חכמים מקובל כהוראת הגרש"ז אוירבך.

  7. אני מדבר על הקניית הכלי לגוי ושאלה ממנו.
    ועדיין לא השבת לי על מה שכתבת בתחילה ש" לא ראוי להשתמש בקולא זו, כיון שבפוסקים מבואר.."
    אילו פוסקים? הם נדחו ביביע אומר.
    וסברא שכתבת לעניין חילוק בין השאלה קצרה וארוכה, גם שם כתב במנחת שלמה שצ"ע ולא שלל זאת.

    ואיך כתבת על דברי השולחן ערוך שזו קולא?
    נשגב מבינתי.

    , ביביע אומר וגם הגר"א יוסף וגם הילקו"י (בסימן לעיל)הורו שפסק מרן בשו"ע יו"ד קכ\ ח הוא לכתחילה.

    מדוע אינך מציין זאת?

  8. לקחת את דברי מספרו של הרב צבי כהן טבילת כלים עמ' קיג שאמר כן גם בשם הגר"ע יוסף, אם לדעתכם יש טעות בספרו יתכן שאתם צודקים, אינני יודע.

  9. שלום וברכה.
    אני הראיתי במקורות לעיל שהשאלה מגוי לאחר שמקנים לו החפץ היא לכתחילה כפסק מרן בשו"ע ועל דעת רוב הפוסקים כפי שהעלה היביע אומר לעיל
    אני מצטט לך מכלי ראשון. פסק הגר"ע יוסף זצל.
    ואתה אומר לי בשמו של..?!

    והוא הדין לשו"ת מנחת שלמה. שרק כתב שהוא מסופק וצ"ע. ולא כדבריכם הנחרצים.

    ולסיכום: אין כל ראיה ממה שכתבתם. נהפוך הוא. רוב מניין ובניין נגד ההערה הנ"ל: "קולא זו".

    ברכה והצלחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל