שלום רציתי לשאול, אם כאשר גוי הדליק את הציפסר וטיגן בו דברים כשרים ולאחר מכן כבה הציפסר ובא ישראל והדליק את הציפסר וטיגן בו דברים האם נחשבים המאכלים כבישולי נוכרים?למעשה עיקר השאלה האם שמן שבישלו גוי נאסר לי בבישולי גוים ואני צריך לזורקו או שאין בשמן לטיגון דין בישולי גוים ואפשר לבשל בשמן זה מאכלים על ידי ישראל ? בתודה מראש ליאור
תשובה:
שלום רב
ודאי שהשמן נאסר באכילה, צריך לדעת שלא רק השמן נאסר אלא גם הכלי צריך הכשרה, ודינו ככל מאכלות אסורות לענין זה, ראה שו"ע סי' קיג סעי' טז.[בדיעבד שבישלו בכלי בשמן אחר המאכל אינו נאסר ראה ש"ך שם, אבל יש להכשיר].
רציתי לשאול האם השמן נקרא דבר שנאכל כמות שהוא חי והאם זה משנה את דינו כאשר מבשלים בו
כשמבשלים בו הוא ודאי לא נחשב מות שהוא חי, הן מצד עצמו והן מצד הבליעות שבו.
בגמ' ע"ז וכ"ה בשו"ע יו"ד סי' קי"ד ס"ז דשמן אין בו משום בישול עכו"ם דנאכל כמו שהוא חי (ולאו דוקא שמן זית וה"ה שאר שמנים כמש"כ בערוה"ש סי' קיג ס"כ). ואף כשמבשלים השמן נחשב נאכל כמו שהוא חי. ובנוגע לבליעות, דעת הש"ך סו"ס קיב דבטלין ברוב וכ"ד רוה"פ, ע"ע מ"ב סי' שכח סקס"ג.
שם מדובר בשמן שהתבשל בפני עצמו, שמן שהתבשל עם ציפס' לדעתי כבר אינו נחשב דבר שנאכל כמות שהוא חי. עכשיו יש לנו בעיה עם עצם הבליעות של הציפס', ובודאי אסור להשתמש לכתחילה. את הש"ך ציינתי.
הטענה הראשונה לא הבנתי… ומש"כ מע"כ דיש לנו בעיה עם עצם הבליעות, למה אסור להשתמש אם הבליעות לאחר שכבר נתבטלו ברוב השמן
השאר תגובה