שלום.
כהן שאוכל לפני תחילת שחרית, מחמת חולשה ( עם הוראת רופא) האם רשאי לשאת כפיים? ומה הדין אם אכל ממש(למרות האיסור בסימן פט) ללא הוראת רופא או ארעי?
תשובה:
שלום רב
למעשה המנהג להקל בזה בדיעבד שגם אם אכל הוא רשאי לישא כפיו, ובלבד שלא שתה רביעית יין, ומכל מקום יש להזהר לא לאכול קבע אלא ארעי.
מקורות:
ראה מועדים וזמנים ח"א סי' ד.
הביאור הלכה כותב בסימן רפו שגם אם שתה רביעית יין בין שחרית למוסף נושא כפיים. מדוע אם כן כתבתם בדיעבד?
להיפך כתוב שם… שכיון שיש מים ביין נמצא שלא שתה רביעית שלמה, אבל אם שותה רביעית יין [ביינות הסטנדטים היום אין מים, רק בפשוטים ביותר, וכמו כן בדרך כלל לא שותים רק רביעית מצומצמת], זו כבר בעיה.
בס"ד
אני מתייחס לרישא של דבריכם, שהמנהג להקל בזה בדיעבד, וציינתם םמועדים וזמנים
לדעתי הוראת החזון איש היא שיש לחוש בכל אופן שהקהל נוהגים לאכול, שחלה גזרת חכמים משום שכרות כמו במנחה, כיון שרבים אוכלים מצוי שיהיו ביניהם מן דהו (כהן) ששתה, אבל לא מצאנו שחששו חכמים באופן שרק היחיד אוכל, לגזור עליו שמא ישא כפיו שתוי
וביותר, שנדמה לי דחולה האוכל קודם תפילת "שחרית", שעצעם האכילה אסורה ודחויה, מילתא דלא שכיחא, וכלל רווח הוא, דמילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן
כך שההיתר אצלנו הוא אף לדעת החזו"א שהחמיר שם באוכלים לפני תקיעות
יהודה
כמדומני שהחזון איש החמיר רק על עצמו, גם לא ראיתי בפוסקים חילוק זה, שאינני בטוח שיש בו סברא.
בס"ד
באתי להקל (גם לחזו"א) ולא להחמיר….עיין בדברי היטב
הבנתי היטב, רק אמרתי שאינני בטוח שאתה צודק בחילוק.
השאר תגובה