לתרומות לחץ כאן

לנשוך את פיטם האתרוג כסגולה

שלום.
ברצוני לשעת מתי ומה לברך על האתרוג.
אני יודעת זזה סגולה לזרע בר קיימא.
אני יודעת שצריך לנשוך את הפיטם של האתרוג.

תשובה:

שלום רב

אני מבין שאת לא מתכוונת לברכה על המצוה, שהיא נעשית כאשר נוטלים יחד את כל המינים, אלא לגבי הסגולה הידועה המופיעה בס' חיים וברכה ועוד, לנשוך את הפיטם בהושענא רבה, אין כל ברכה, זו סגולה ללידה קלה, תנשכי את הפיטם ותבקשי מהקב"ה שהלידה תעבור בנקל. לא ידוע לי שזו סגולה לנשים שאינן מעוברות.

חג שמח.

מקורות:

מקור הדברים בס’ חיים וברכה [אות רכח] בשם ס’ נזירות שמשון, שנשים מעוברות נושכות את הפיטם בהושענא רבה ואחר כך נותנות צדקה והיא סגולה ללידה קלה. הטעם לכך, הוא על פי המדרש שעץ שאכלה ממנו חוה בחטא עץ הדעת היה אתרוג.

נוסח התפילה הוא כדלהלן: “רבונו של עולם, בשביל חוה שהיתה אוכלת מעץ הדעת גרם אותו חטא מיתה בעולם, ואם הייתי באותו הזמן לא הייתי אוכלתו ולא הייתי נהנית ממנו, כמו שלא רציתי לפסול אתרוג זה בשבעת ימי החג שעברו והיום שפסלתי אין בו מצוה. וכשם שיש לי הנאה בפיטם זה, כך הייתי נהנית לראות עץ הדעת שאמר הקב”ה לאדם וחוה לא תאכל ולא הייתי עובר את ציוויו. ותקבלני ברצון את תפילתי ואת תחינתי שלא אמות מלידה זו, ותושיעני לילד בנחת  ובלי צער  ולא יהיה לי ולא לולדי שום נזק, כי אתה הא-ל המושיע”.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. שלום כבוד הרב,
    האם ניתן להבין מכך שלאדם גדול מותר לאכול את האתרוג כבר בבוקר של הושענה רבה (תמנים נוהגים לאכול בלי בישול או ריבה)? הוא לא הוקצה למצוותו לשבעה ימים שלמים?

  2. תודה.
    לפעמים נראה שההלכה הזו לא אבסולוטית. כאילו זה תלוי בהתנייתו וברגילותו ובמנהגו של כל אדם ואדם (כמחלוקת בעיניין זה בדף ל"ז. "אמר רבי יוחנן, אתרוג בשביעי אסור, בשמיני מותר … וריש לקיש אמר אתרוג – אפילו בשביעי נמי מותר. במאי קא מיפלגי? מר סבר למצותה אתקצאי, ומר סבר לכולי יומא אתקצאי.") .

    וגם שנה שעברה, שהאתרוגים היו של שמיטה, אני זוכר שקראתי שאסור לאכול את האתרוג בהושענה רבה, למה? כי אתרוג אוכלים רק ריבה, לא חי, ולכן זה ביזוי פירות שביעית (לכן גם הדגשתי בתגובה הראשונה לעיל שהתמנים דוקא אוכלים את האתרוג חי, בלי בישול).

    וגם בפועל אני רואה אנשים בבית כנסת או בכותל המערבי, שנותנים ביס באתרוג, ואין ממחה בידם.
    אעפ"י שגם שולחן ערוך המקוצר (קי"ט ז') כותב שרק מליל שמיני עצרת מותר לאכול את האתרוג. אבל לא בדקתי מה הוא כותב בהערה, מכוון שלא החזירו את הספר למקומו.

    בכל אופן, רציתי לספר שפעם עבדה איתי אישה אחת שמגיל 18 עד גיל 37, כמדומני, היא לא הצליחה ללדת. נתתי לה את האתרוג והיא נקלטה כמעט מידית. אמרתי שאם לילד יהיה ריח טוב, אז זה סימן שה' עזר בזכות האתרוג.
    עם סגולה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל