לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

קריעה בראיית מקום המקדש / היכן? / תושבי ירושלים

שלום וברכה,
רציתי לשאול בנוגע לדין קריעה בראיית מקום המקדש:
א. מהו אופן הקריעה וצד הקריעה (שמאל/ימין – טפח/גילוי הלב).
ב. מה הסיבה שתושבי ירושלים אינם קורעים?

תודה!

תשובה:

שלום רב

א. לכתחילה יש לקרוע טפח בבגד העליון שעליו כנגד הלב, אך אם חס עליו יכול להסירו ולקרוע טפח בחולצתו, ובדיעבד אם קרע בגופיה יצא ידי חובה.

בכל מקרה יכול לקחת בגד מיוחד שאינו חס עליו ויקרע בו טפח, ויכול אחר כך להסירו. ואם משתמש בבגד שקרע בו פעם אחת אין צריך לקרוע עוד טפח אלא להוסיף בקריעה משהו.

המנהג בקריעה זו הוא כדעת הראב”ד פ”ה מתעניות הלכה י”ז שדינה כדין קריעה על שאר קרובים (ולא כדעת הרמב”ם והמחבר שדין הקריעה כדין קריעה על אביו ואמו שצריך לקרוע עד כנגד לבו) כן כתב בספר ארץ ישראל עמוד ס”ט ובארחות רבינו בשם הקהילות יעקב. ובשולחן ערוך ביו”ד סי’ ש”מ סעיף ט’ הובא דין הקריעה על אביו ואמו, ובפת”ש שם כתב שבדיעבד אם קרע בבגד התחתון יצא יד”ח. ובעקרי הד”ט יו”ד סי’ ל”ו אות א’ הביא בשם הפוסקים שיכול ללבוש בגד מיוחד לצורך הקריעה, וכן יכול להסירו לאחר הקריעה כמבואר בהלכות אבילות על שאר קרובים.

ב. גם אדם שגר בירושלים אם לא ראה את הכותל שלושים יום עליו לקרוע [אגב אין קשר בין ראיית ערי יהודה לראיית מקום המקדש, אלו שני חיובים נפרדים]. אמנם קיים מנהג כזה בירושלים שבני העיר לא קורעים, כנראה מתוך הנחה שאיכשהוא הוא ראה בחוסר שימת לב [סברא שלא כל כך קיית כיום שהעיר גדלה מאוד. כמו כן יש שסוברים שאם אדם עובר במקום שניתן לראות ממנו את מקום המקדש אלא שאותו אדם אינו מביט לשם גם אין חיוב לקרוע.

מקורות:

על החיוב לקרוע באופן הנ”ל ראה אגרות משה או”ח ח”ה סי’ לז. המנהג שלא לקרוע הובא כבר בשערי תשובה בסי’ תקסא בשם הרדב”ז, ובברכי יוסף שם ס”ק ב וכף החיים ס”ק כו, וראה שו”ת תשובות והנהגות ח”ה סי’ קסה שהמיקל יש לו על מי לסמוך אף שהמחמיר תבוא עליו הברכה. על כך שיש לפקפק בהיתר זה בזמנינו שירושלים גדלה מאוד, ראה שם ח”ד סי’ קלא, אשרי האיש פרק עג סעי’ יב בשם הגרי”ש אלישיב. סברא מענינת להקל הביא במעדני שלמה עמ’ נח בשם הגרש”ז אויערבך, שחובת הקריעה היא חלק מביטוי של צער, ומי שבנקל מגיע לכותל מתי שירצה ועברו עליו שלושים יום שלא בא, סימן שאינו חש במיוחד את צער החורבן, ואם כן אין לו סיבה לקרוע… וראה כעין זה במשנה הלכות ח”ו סי’ קי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל