דיני קריעת הבגדים בראיית הכותל המערבי בזמנינו

שלום,

כמה שאלות לגבי הדין של חיוב קריעה במי שרואה את ירושלים וביהמ"ק בחורבנם.

א. האם דין זה נוהג גם בנשים?

ב. האם יש בהלכה זו דין חינוך לקטנים? אם כן, מאיזה גיל?

ג. בנתונים של היום, מתי (באיזה מקום) צריך לקרוע כאשר נכנסים לעיר העתיקה בי-ם דרך שער יפו (ברכב או ברגל), ומתי כאשר נכנסים דרך שער האשפות (באוטובוס או ברגל)?

ד. בימים בהם אין חיוב קריעה (למשל בחוה"מ), האם גם אין אומרים את הפסוקים המוזכרים בהלכה לאומרם עם הקריעה/בסמוך לה, או שאת הפסוקים אומרים בכל מקרה?

ה. האם ל-6 הימים שלאחר חג השבועות, עד וכולל י"ב בסיוון ("ימי ההשלמה", או איך שזה נקרא), ישנו דין דומה לחוה"מ לעניין הקריעה, כך שגם בהם אין לקרוע? (אני שואל, היות שאם אני מבין נכון, למשל לעניין המנהג לעלות לרגל, דומים ימים אלו לימי 3 הרגלים)

ו. אם אני לובש מעיל עליון (ז'קט) וחולצה, האם די בקריעת החולצה?

ז. האם אפשר לייחד חולצה לקריעה בי-ם, ולעשות הרבה קריעות בחולצה זו? אם כן, באיזה אופן זה נעשה – צריך קרע חדש בכל פעם, או שאפשר להאריך קרעים קיימים?

ועוד 2 שאלות בענייני אבלות חודש אב –

ח. האם איסור שתיית יין בימי האבלות בחודש אב כולל כל שתיית משקאות חריפים/אלכוהוליים, למשל גם בירה לבנה, וודקה, עראק וכד', או דווקא יין?

ט. האם והיכן מוזכר בהלכה איסור/עניין שלא ללבוש בגדי שבת/בגדים חגיגיים בימים אלו? (באופן שאינן מכובסים/חדשים, כמובן)

תודה רבה ויישר כח!

תשובה:

שלום רב

על ירושלים לא נהגו כלל לקרוע כיום והטעם בזה הוא כמו שכתבו בשו”ת ישכיל עבדי ח”ח או”ח סימן כה סעיף ד וסימן מג אות א מכיון ששולטים בה ישראל וכ”כ בשו”ת אג”מ או”ח ח”ד סימן ע אות יא וח”ח סימן לז אות א, ובקשו”ע (לר”ב טולדנו) סימן שצו ס”א ווהגאון רא”י זלזניק שליט”א בהערות לספר  הר הקודש (דף שכה) ובמועדים וזמנים ח”ה סימן שמח   הערה ב

אך על ראית הכותל שהוא חורבן המקדש כתבו רוב הפוסקים להחמיר ולקרוע וכמ”ש בספר ברכת יהודה (ברכה, או”ח סי’ מה) וספר תל תלפיות על דיני קריעה בראית מקום המקדש, ואולם מנהג רוב העולם שאין קורעים, ובשו”ת משנה הלכות (ח”ו סי’ קו) ומועדים וזמנים (ח”ז סי’ רנז) והגאון רבי שריה דבלצקי (זכרון בצלאל עמ’ קמה) כתבו שהמקילים יש להם על מי לסמוך, אף שמעיקר הדין כמובן יש לקרוע.

לכתחילה יש לקרוע טפח בבגד העליון שעליו, אך אם חס עליו יכול להסירו ולקרוע טפח בחולצתו, ובדיעבד אם קרע בגופיה יצא ידי חובה.

בכל מקרה יכול לקחת בגד מיוחד שאינו חס עליו ויקרע בו טפח, ויכול אחר כך להסירו. ואם משתמש בבגד שקרע בו פעם אחת אין צריך לקרוע עוד טפח אלא להוסיף בקריעה משהו.

המנהג בקריעה זו הוא כדעת הראב”ד פ”ה מתעניות הלכה י”ז שדינה כדין קריעה על שאר קרובים (ולא כדעת הרמב”ם והמחבר שדין הקריעה כדין קריעה על אביו ואמו שצריך לקרוע עד כנגד לבו) כן כתב בספר ארץ ישראל עמוד ס”ט ובארחות רבינו בשם הקהילות יעקב. ובשולחן ערוך ביו”ד סי’ ש”מ סעיף ט’ הובא דין הקריעה על אביו ואמו, ובפת”ש שם כתב שבדיעבד אם קרע בבגד התחתון יצא יד”ח. ובעקרי הד”ט יו”ד סי’ ל”ו אות א’ הביא בשם הפוסקים שיכול ללבוש בגד מיוחד לצורך הקריעה, וכן יכול להסירו לאחר הקריעה כמבואר בהלכות אבילות על שאר קרובים.

הקריעה בכותל נוהגת גם בנשים אך לא בקטנים לפני בר מצוה, ראה ארחות רבינו ח”ב עמוד קמט שהביא: “בנוגע לנשים אם מחוייבות לקרוע הורה מו”ר לזוגתו הרבנית ע”ה שתקרע רק פעם אחת בעת שתראה את הכותל ואמר לי מו”ר אע”פ שבנותיו הלכו יחד עם מרן החזו”א ועמו לכותל ואחת כבר היתה בת מצוה ולא אמרו לה לקרוע רק בנו שהיה לאחר בר מצוה קרע מ”מ זה לא ראיה כי אפשר דלאו אדעתיה דמרן שכבר גדולה”.

יש שנהגו שלא לקרוע בכל יום שאין אומרים בו תחנון, אולם בס’ הליכות שלמה ח”ג פרק טו ארחות ההלכה הערה 45 כתב בשם הגרש”ז אויערבך שאין למנהג זה כל מקור, אולם בס’ ארץ ישראל סי’ כב אות יא שאין לקרוע בערב שבת אחר חצות וביום הפורים, וכ”כ בשו”ת בצל החכמה ח”ה סי’ יב, ולדבריהם אף בחנוכה אין לקרוע, ובימים אלו שהזכרת שאחר שבועות, ובשו”ת אגרות משה או”ח ח”ה סי’ לז כתב שאף שאין מקור למנהג זה – אין לשנות. כך שלהלכה נראה להקל אף שלא ידוע מקורו של מנהג זה.

מותר לשתות משקה אלכוהולי שאינו יין בתשעת הימים.

אסור ללבוש בגדי שבת בתשעת הימים, ראה שערי תשובה סי' תקנא שדן בזה בהרחבה לגבי בעלי ברית ומי נכלל בזה, וראה במשנה ברורה שם דיון נרחב בזה גם לגבי שבת חזון אם לובשים בגדי שבת! המנהג ללבוש כדעת הגר"א שלא תהיה אבלות בפרהסיא אבל בימי החול אסור.