הליכה לקניון – איכא דרכא אחרינא

שלום כבוד הרב יש לי כמה שאלות לגבי כל הנושא הזה של צניעות והליכה באיזורים כאלה
אני שמעתי את הסיפור הזה שבגמרא שנראלי ככה הלך הסיפור שאומרים שהיה רב אחד שהיתה לו אפשרות ללכת בשתי דרכים,אחת ארוכה בלי נשים ואחת קצרה דרך איזור שנשים מתרחצות,והוא נחשב עלזה רשע
עכשיו יש לי בעיה קצת עם כל הנושא כי אני מנסה להתחזק,ובאמת שאלתי שאלות כל מיני רבנים
לדוגמא האם מותר ללכת בקניון אם אני רוצה לקנות משהוא ספציפי משם כמו אוזניות,ויש שם כל מיני פוסטרים של כל מיני "דוגמניות, ואיזה קו הלכה אמר לי שאסור לגבר ללכת לשם ,עכשיו השאלה האם באמת יש איסור ובאמת באיזה איזורים אני רוצה לדעת אם מותר לעבור ולקנות או לא
כי נגיד אני גר באיזור הדרום ויש שם כמו איזה מרכז לקניות ואתמול אני וההורים רצינו לקנות מכשיר כושר מחנות ,ובאמת היום אין כמעט איזור מסויים בכל החנויות של הספורט שלא מפרסמים שם תמונות בעיתייות,אז מה לעשות לא לקנות בכלל?
ונגיד שאלתי שאלה איזה רב אחד לגבי זה אם רב לדוגמא היום ממוצע ילך ויעשה ריצה האם זה נחשב חילול ה',אז הוא ענה לי שלא ואמר שאין בעיה עם זה כל עוד זה לא איזור שלא הולכים שם צנוע,אבל באמת היום אין כמעט איזורים שלא הולכים שם צנוע,אם בן אדם נגיד גר באיזור סדום אז מה הוא צריך לעשות לא לצאת מהבית?
ובאמת גם אם אני רוצה לעשות ריצה אין כמעט איזורים ש"מובטח" שנשים לא יעברו שם,יש יותר ויש פחות אז איך בדיוק אני יודע אם מותר ללכת באיזור או לא.
ולגבי חופים מעורבים לא הבנתי גם את הרעיון הזה כי באיזור שאני גר יש חוף עם הפרדה שממוקם בין שתי חופים מעורבים,וגם מה הבעיה לגבר נגיד בימים של הנשים הדתיות כשהם נמצאות להכנס לתחום של הנשים,זה לא שיש שם איזה שומר שבודק שם מי נכנס לים ומי לא,וגם יש מעבר בגלל שזה חוף מופרד שממוקם בין שתי חופים מעורבים אז יש מעבר ומה הבעיה לאנשים להכנס לשם,אז מה אפשר להגיד לאנשים שלא יכנסו לים,וגם הגדר שמפרידה היא גם נכנסת קצת לכיוון של הים וכל אחד יכול לשחות קצת ולעבור ,אז מה אפשר להגיד שאי אפשר שלא להכנס לחוף הזה?
ובאמת כבוד הרב אני רוצה לדעת באיזה מצבים מותר ללכת ואיזה לא כי זה מפריע כל הנושא הזה ובאמת אם אני רוצה לקנות מכשיר כושר או מוצר מסויים מתוך איזור מסחרי מסויים שאין אותו במקום אחר,או שבאיזור אחר מפקיעים מחירים עליו והוא לא באותו איכות אז מה צריך לעשות במצב הזה?

תשובה:

שלום רב,

אין ספק שממדת חסידות צריכים להקפיד כמה שיותר ללכת אך ורק במקומות שאין מראות שאינן צנועות. אולם לא ניתנה תורה למלאכי השרת, ולא תמיד אנו יכולים לעמוד בזה, וכפי שאתה מתאר כאן מצב שאינך יכול במצבך לנהוג כך ואתה צודק. לכן עלינו להצמד להלכה בסוגיה זו.

הסיבה שאסור להביט בתמונות כאלה הוא מסיבה שמא הדבר יביא אותו לידי הירהור עבירה. לכן אם אין הוא מעיין בתמונות או בנשים הלא תנועות והוא סבור שלא יגיע להרהור עבירה, מותר לו ללכת למקומות אלו. אולם אם יש חשש שיגיע להרהור עבירה, אסור.

וכך כתב בשו"ת אגרות משה (ח"א אה"ע סי' נו) שתמה אם יש איסור של הסתכלות, איך ייתכן שאיסור זה הותר במקום שאין דרך אחרת? בתוך דבריו מבואר שאיסור ראייה הוא מפני החשש להרהור, כמבואר לעיל מהפסוק “ונשמרת מכל דבר רע”. על-ידי הראייה עלול האדם לבוא לידי הרהור. משום כן, אם יש דרך אחרת וודאי שאסור לסמוך על עצמו שלא יהרהר, והעושה כן נחשב רשע. אולם, אם אין דרך אחרת רשאי האדם לסמוך שלא יהרהר, וכיון שרשאי לילך גם אין מחויב מן הדין לעצום את עיניו, שאנוס הוא בהליכה זו, ורחמנא פטריה מהאיסור לסמוך על עצמו, ורק משום מידת חסידות עליו לעצום את עיניו.

וכבר כתבו התוס' בעבודה זרע מח,ב ד"ה אי שאיכא דרכא אחרינא הכוונה היא: "פירוש, קצר כזה דאי בעינן למימר אפילו ארוך יותר, אם כן אין לדבר סוף". כלומר, בסיטואציה שאתה מציג כאן, במקרה שאין חשש להירהורי עבירה מותר לך ללכת.