א. אם נטילת ידיים זה גם מפני לכלוך, או לא צריך ליטול ידיו על כל לכלוך?
ואם הלכלוך לא נדבק או שאפשר על ידי שפשןף להסירו?
למשל נגעתי ברצפה, נגעתי בפח אשפה.
ב. אם נגעתי ברגל נגיעה קלה בלי כוונה – צריך ליטול ידיי?
תשובה:
שלום רב
א. נטילת ידים ממש זה רק בנגיעה בדבר שיש לו ריח רע מחמת רקבון או צואה וכדומה. סתם בוץ או ליכלוך אחר לא מצריך נטילה אלא פשוט לנקות את המקום המלוכלך. ראה פרי מגדים סי' ד משב"ז ס"ק טו. ממילא כאשר הידים נקיות הן נקיות…
לגבי נגיעה במקומות מכוסים כמו ברגל שיש שם זיעה וכדומה נחלקו הדעות: בפרי מגדים שם וכף החיים שם ס"ק ס בשם כסא אליהו כתבו שצריך נטילה, אולם המשנה ברורה שם ס"ק סא הכריע שמספיק לנקות את המקום המטונף וכנ"ל ואפשר לומר ברכות ודברי תורה, ורק לתפילת שמונה עשרה צריך נטילה ממש.
א. תודה רבה, אך עדיין לא מובן לי עד הסוף. הרב כתב "ממילא כאשר הידיים נקיות הן נקיות".
אך אם למשל אני נוגעת במשהו מזוהם, למשל קליפת ביצה או נוגעת ברצפה. אם אשפשף – הרי שידיי נראות נקיות. אך ודאי שיש בהן חיידקים ולכן לא אגע באוכל עד שאשטוף עם סבון. האם להלכה אם הידיים נראות נקיות זה מספיק (בשביל לברך, לגעת בסידור וכד')?
ב. האם לפי המשנה ברורה, אם נגעתי ברגל, והיד נראית נקיה לחלוטין, אז חלק היד שנגע ברגל נחשב למטונף?
א. חיידקים לא רלוונטים, רק ליכלוך הנראה לעין.
ב. מספיק לשפשף את היד הזו בבגד.
כבוד הרב כתב "נטילת ידים ממש זה רק בנגיעה בדבר שיש לו ריח רע מחמת רקבון או צואה וכדומה" – האם הכוונה נטילה בכלי וגם על כל כף היד? אף פעם לא נטלתי בכלי לאחר שהחלפתי לתינוק ונגעתי בצואתו, רק שטפתי עם סבון.
לא צריך.
השאר תגובה