האם עורך דין חרדי כשר לעדות קידושין בארץ היות ואמורים ללכת לרבנים ולא בערכאות ולכאורה הוא מסייע לעבירה ..וכן בחול אם ידוע לי שעוזר למשפטים בין יהודים או אפילו לעשות חוזה לבין 2 יהודים שלא ע"פ ההלכה אלא לפי ערכאותיהם האם אין בזה איסור ..והאם אפשר להכשיר אותם כי לא משמע ליה לאינשיה
תשובה:
שלום רב,
יש בידי תשובה של הגר"ע יוסף זצ"ל בנושא זה.שאמור להתפרסם בקרוב בשו"ת יביע אומר חלק י"א העומד לצאת לאור בקרוב. המקרה היה אודות עד קידושין שהיה דתי אולם פנה לערכאות. וכידוע שיש איסור גם לעורך דין לפנות לערכאות ולא רק על התובע בעצמו. ומרן הגר"ע כתב שזה ספק קידושין משום שהוא מרים יד בתורת משה, וקשה לומר שלא סבור שמותר לפנות לערכאות שהרי כל הזמן מפרסמים את גודל האיסור. ואפילו אם תאמר שלא שמיע ליה לאיסור. מ"מ מאחר שיש בזה חימוד ממון הוכיח שהם נפסלים לעדות או מדאורייתא משום שלא תולים באופן זה בטעות, או מדרבנן ויש אומרים שהקידושין בטלים. עוד דן שם משום הכרזה שהרי לא הכריזו שהוא פסול לעדות, וכתב שכדי לפוסלו מדינא לגבי איסורים אין צריך הכרזה. ומסקנתו כאמור, שבאופן הזה יש ספק בקידושין.
האם התשובה היא בנוגע לטהר ממזר ( כי אז מחפשים יותר ליפסול הקידשין )ולאו דוקא שיש ללמוד מתשובה זו לחזור ולקדש אם אחד מהעדים היה עורך דין ( ואפילו ידוע שתבע בערכאות) אבל כמובן שאין לקחת אותו לכתחילה לפי תשובה זו …אבל האם יש ללמוד לעורך דין שלא ידוע לי פרטים עליו שמוחזק בפסול בגלל אומנותו כבעלי המכס היות שיש מלא דברים שאפשר לעשות במקצוע זה בלא איסור ( כהגון חוזיים, חתימת מסמכים , מכירות ,שותפות,)?
אכן התשובה היא לטהר ממזרת. ניתן בהחלט ללמוד מזה שלדעתו צריך לקדש שוב. אולם כמובן שזה רק במקרה שידוע הוא פנה לעכראות באיסור (שהרי פעמים מותר לפנות לערכאות לדוגמא אם הוא מייצג את הנתבע שתבעו אותו בערכאות, או באופן שיש היתר). אם לא ידוע, ודאי שהוא בחזקת כשרות ולא ניתן לפסול אותו לעדות. ראה בשו"ת משנת רבי אהרן אבה"ע (איני זוכר כעת היכן בדיוק) שיש לו תשובה אודות עד שאין ידוע אם הוא כשר או פסול אבל הגיע ממקום שרובם פסולים, שהוא בחזקת כשרות, וביאר שם מדוע אין אנו הולכים לי הרוב.
השאר תגובה