תחנון ביום ירושלים

למה אצל בני התורה המנהג לומר תחנון ביום ירושלים ? הרי קבעו אותו ליום של שמחה ?

הסבר למה כן יש לומר תחנון-

יש לדעת שכל פיסקה בתפילה, החל מקרבנות וכלה בעלינו לשבח, לא נכתבה סתם.

בדברי המקובלים אפשר לראות מה פועלת כל פיסקה בעולמות העליונים.

כמו כן, תחנון.

אפשר לראות בדברי הארי ורמחל ועוד, כמה הכרחי לומר וידוי ותחנון. וכמה זה פועל לעצם העלאת התפילה.

בשביל לבטל תחנון, צריך שיהיה "יום טוב" שתהא בו הארה, שבגין אותה הארה, אין צורך לומר תחנון.

עם כל הכבוד הראוי לכל גדולי הדור, מכל המגזרים,
אין לנו בדור הזה, מי שיכול לתקן ולומר על יום מסוים, להחיל עליו שם "יום טוב", לעניין זה שתהא בו הארה.
יום הודאה, בהחלט כן.
אף אחד לא אמר שלא צריך להודות.
צריך.
שיחו בכל נפלאותיו.
זכרו נפלאותיו אשר עשה.
אבל לבטל תחנון, אין לנו בר סמכא שיוכל לבטל.
אף אחד לא עלה השמימה להתוודע אם אכן הסכימו משמים שיום זה ייקבע כיום טוב לעניין שתהא בו הארה עד כדי ביטול תחנון.
ושוב, זה לא סותר את זה שצריך להודות לקב"ה על זה שקיבלנו את הכותל, ולא רק ביום ירושלים, אלא כל השנה.
ולהתפלל שנזכה לראות בירושלים הבנויה, בשוב ה ציון ובניין בית המקדש, בקרוב, אמן.

יוסי,
מחילה
זה לא נכון.
בדקתי את זה והם כן אומרים תחנון.

הרב עובדיה הביא מחלוקת יביע אומר י סימן נג שבין הפרי חדש למהרם אלשקר ועוד פוסקים האם אפשר אחרי נס שנעשה לציבור ולקבוע אותו ליום טוב שלהם לשמחה ומשתה ופסק שאפשר לכן יש כאלה שגם מסתפרים בעצמאות