לתרומות לחץ כאן

תחנון ביום ירושלים

שלום רב
היום, יום כיבוש ירושלים: איך להתנהג בעניין
תחנון בתפילה? ובפרט בחו״ל?
האם הבד״ץ של ירושלים גזרו איזה מנהג ?
תחנון, הלל וכו״?
תודה. מימון

תשובה:

שלום רב

המנהג הרווח אצל בני התורה בארץ ישראל לומר תחנון ביום ירושלים ולא אומרים הלל. יש יחידים שלא אומרים תחנון, כך שמעתי על האדמו"ר מסלונים בעל נתיבות שלום זצ"ל. מועצת הרבנות הראשית כידוע קבעה שלא לומר תחנון ביום זה.

יום טוב.

הצטרף לדיון

10 תגובות

  1. יש ויכוח מאוד עקרוני לגבי הסמכות שלנו בדורות המאוחרים לקבוע ימי שמחה בעלי השלכות הלכתיות. התפיסה החרדית גורסת שאין סמכות היום לחדש תפילות חדשות ולבטל תחנון או להוסיף הלל וכו' גם אם החלטנו לשמוח. כך נקבע כשרצו לאחר השואה לכתוב קינות על הרוגי השואה לתשעה באב, וכל לגבי תפילה לשלום המדינה ומי שבירך לחיילי צה"ל, כך לגבי יום העצמאות ויום ירושלים. הויכוח הזה אינו נוגע לעצם הדיון על מהות היום, גם אם קובעים יום שמחה לא מחדשים תפילות חדשות.
    שים לב לנקודה מענינת: אליהו הנביא התגלה לאר"י הק' לפני 500 שנה ולימד אותו את סדר קבלת שבת. עובדה זו היא בעלת סמכות גבוהה לעין ערוך ממה שאנחנו יכולים בימינו ובכוחות עצמנו. ואעפ"כ נהגו לומר את קבלת שבת על הבימה של הקריאה בתורה ולא בעמוד של החזן כדי להבדיל ולהורות שתפילה זו אינה מאנשי כנסת הגדולה. מכאן נלמד כמה זהירות צריך בכל שינוי ובכל תג בתפילה.

  2. הסבר למה כן יש לומר תחנון-

    יש לדעת שכל פיסקה בתפילה, החל מקרבנות וכלה בעלינו לשבח, לא נכתבה סתם.

    בדברי המקובלים אפשר לראות מה פועלת כל פיסקה בעולמות העליונים.

    כמו כן, תחנון.

    אפשר לראות בדברי הארי ורמחל ועוד, כמה הכרחי לומר וידוי ותחנון. וכמה זה פועל לעצם העלאת התפילה.

    בשביל לבטל תחנון, צריך שיהיה "יום טוב" שתהא בו הארה, שבגין אותה הארה, אין צורך לומר תחנון.

    עם כל הכבוד הראוי לכל גדולי הדור, מכל המגזרים,
    אין לנו בדור הזה, מי שיכול לתקן ולומר על יום מסוים, להחיל עליו שם "יום טוב", לעניין זה שתהא בו הארה.
    יום הודאה, בהחלט כן.
    אף אחד לא אמר שלא צריך להודות.
    צריך.
    שיחו בכל נפלאותיו.
    זכרו נפלאותיו אשר עשה.
    אבל לבטל תחנון, אין לנו בר סמכא שיוכל לבטל.
    אף אחד לא עלה השמימה להתוודע אם אכן הסכימו משמים שיום זה ייקבע כיום טוב לעניין שתהא בו הארה עד כדי ביטול תחנון.
    ושוב, זה לא סותר את זה שצריך להודות לקב"ה על זה שקיבלנו את הכותל, ולא רק ביום ירושלים, אלא כל השנה.
    ולהתפלל שנזכה לראות בירושלים הבנויה, בשוב ה ציון ובניין בית המקדש, בקרוב, אמן.

  3. לרפאל היקר

    היו הרבה מאוד מקרים שבהם קהילות עשו "פורים שני" ביום שניצלו מצרות. ובימים האלה לא אמרו תחנון.
    תחפש את המושג פורים שני ותקרא לגביו. גם אם אתה לא אומר הלל, לפחות תפגין את זה שמדובר ביום גדול שבו עמ'"י ניצל מכליה כפשוטו. חלק מהשמחה מתבטא באי אמירת תחנון, בנוסף להודאה.

  4. ידוע החילוק שכבר כתב מרן החתם סופר, בין קהילה מסויימת שעושה לעצמה חג לבין דבר שכביכול מוטל על כללות העם ומצטרף למועדי ישראל, שזה אין בידינו כח לתקן! למעשה יש תחושה שמערבים השקפת עולם ומפלגתיות עם הלכה… לא ראיתי שאנשים כל כך מוטרדים מאמירת התחנון או אי אמירתו ביום שיש בעל שמחה בבית הכנסת וכדומה… פתאום כאן זה נהיה משהו מאוד משמעותי… ההרגשה האישית שלי היא שבתפילה לא נוגעים ויחד עם זה אפשר להודות ולהלל עוד ועוד לה' יתברך על ניסיו המופלאים איתנו במלחמת ששת הימים ובשאר מערכות ישראל ובמציאות החיים היום יומית שלנו בכלל…

  5. זה לא נכון רפאל, הרב מאזוז אמר בפירוש בשיעור של מוצ"ש(כמדומני יותר מפעם אחת בשנים האחרונות) שלא לומר תחנון. ואיך אתה יודע לגבי הגר"ע יוסף, הרי הוא כותב ביחווה דעת שלא לומר

  6. הרב עובדיה הביא מחלוקת יביע אומר י סימן נג שבין הפרי חדש למהרם אלשקר ועוד פוסקים האם אפשר אחרי נס שנעשה לציבור ולקבוע אותו ליום טוב שלהם לשמחה ומשתה ופסק שאפשר לכן יש כאלה שגם מסתפרים בעצמאות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל