עשיית צנימים בשבת

שלום לכבוד הרב,
רציתי לבקש עזרה עם אפשר בהבנת דבר מסויים:
ידועים דברי הרמב"ם בהלכות שבת (פ"ט ה"ו): הַמַּתִּיךְ אֶחָד מִמִּינֵי מַתָּכוֹת כָּל שֶׁהוּא, אוֹ הַמְחַמֵּם אֶת הַמַּתָּכוֹת עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה גַּחֶלֶת- הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת מְבַשֵּׁל. וְכֵן הַמְמַסֵּס אֶת הַדּוֹנַג אוֹ אֶת הַחֵלֶב אוֹ אֶת הַזֶּפֶת וְהַכֹּפֶר וְהַגָּפְרִית וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת מְבַשֵּׁל וְחַיָּב. וְכֵן הַמְבַשֵּׁל כְּלֵי אֲדָמָה עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ חֶרֶס חַיָּב מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר בֵּין שֶׁרִפָּה גּוּף קָשֶׁה בָּאֵשׁ אוֹ שֶׁהִקְשָׁה גּוּף רַךְ הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל.
וידוע מה שכתב בשו"ת שואל ומשיב (תליתאה ח"ב ס"כ): שיש לאסור לעשות צנימים בשבת, שהרי הרמב"ם כתב: "כל שהקשה גוף רך!", וכמו כן בצנימים שהוא הופך את הלחם לקשה יותר- יש לאסור.
וכתב על כך הרב פראנק בשו"ת הר צבי טל הרים (אופה סימן א) שלא כמו השואל ומשיב, ומבאר את ההבדל שבין דבריו- לבין כוונת הרמב"ם: הרמב"ם מדבר באופן- שכשחימם או קירר את הדבר- הוא משתנה- וכשתלך פעולת הבישול/הקירור- יחזור הדבר לקדמותו- כמו במתכת- ולכן שם יש בישול.
משא"כ בצנימים- שלא חוזרים לקדמותם- אין לאסור על פי דברי הרמב"ם.
וכאן אם אפשר לבקשה עזרה:
ידוע שלדעת הרמב"ם (בדרך שהבינו הב"י והרב המגיד) אין בישול אחר בישול בלח, אך גם לח כשנחממו, יחזור לעצמו אח"כ- מדוע א"כ לדעת הרב פראנק בביאור דברי הרמב"ם אין בישול אחר בישול בלח?
תודה רבה, וסליחה מראש על הטירחא
אם לא תינתן תשובה, אבין,
תודה רבה רבה ויישר כח

תשובה:

שלום רב

כוונת ההר צבי לא היתה שההגדרה של בישול היא שהדבר חוזר לקדמותו כשהוא מתקרר… שאם כן היה מותר לבשל תפוחי אדמה בשבת עופות ודגים ושאר מטעמים, שום דבר מהם לא חוזר לקדמותו… אלא כוונתו היתה שכאשר באים להגדיר פעולה של בישול בלא להתייחס לתוצאה כלל, אלא רק לקושי והרפייה, אין דין זה נוהג אלא באופן שגורם ההרפייה הוא חומו של הדבר, וההקשייה קירורו, אבל אם עצם מצב הצבירה של הדבר משתנה בעקבות הבישול ולכן הוא נעשה קשה, וגם כשיתקרר ישאר קשה, זה לא נוגע להקשיית דבר רך, אלא נוגע לגדרים הרגילים של בישול אחר בישול, וכיון שהדבר היה אפוי קודם לכן כל צרכו אין בכך איסור. ממילא, בבישול אחר בישול במים, שהיו רכים קודם ואחר כך, הנושא לא קשור כלל.

בהצלחה

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. מה שהררב למעשה רוצה לומר זה שלדעת ההר צבי- כל שינוי של מצב צבירה ע"י חום- שבסופו הדבר חוזר לקדמותו- נקרא בישול- כדוגמת המתכת, שהיא מוצק, נוזל, מוצק- האם הבנתי נכון?
    תודה

  2. אכן. כוונתו שמה שאסרו הרפייה והקשייה הוא רק כאשר עצם מציאות החום בפועל היא הגורמת את ההרפייה או ההקשייה, אבל כאשר ההקשייה נעשית כנתון קבוע בחפץ ואינו שב לקדמותו, יש גדרים אחרים של מבושל כל צרכו וכו'.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל