ב"ה שלום יש מוסיקה שאני מאוד קשור אליה ושומע אותה מאז הייתי ילד בן 12 של להקת החיפושיות שהייתי מעריץ שלהם הרבה שנים ושמעתי אותם וזה נתן לי שמחה גם בימי הדיכאון המוסיקה הזאת החייתה אותי . כשחזרתי קצת בתשובה התרחקתי כי חשבתי שאולי זה אסור . השירים שלהם מדברים על שלום ואהבה מאוד רוחניים מלאי תקוה חלום ושמחה מופלאה לא סתם הם נקראים ארבעת המופלאים . הם לא היו דתיים מבחינת הדת הנוצרית למרות שהאמינו באלהים ואפילו היו להם אמירות כנגד הנצרות ולכן הם הוחרמו בעולם הרבה שנים והפסיקו להושיע. חוץ מכמה שירים של חגים או כמה אזכורים בסלנג (בשירים שאני משתדל לא לשמוע) אבל באופן כללי הם ממש אנשים מיטיבים וטובים ודי מורדים נחשבו אז , ואני מאוד מחובר לדרך שלהם של שמחה פשוט שמחה פשוט אהבה וידידות בלי הקדמות רק שלום . ורציתי לדעת משהו שבאמת מייסר אותי משך שנים . האם מותר לי לשמוע את השירים שלהם . יש שירים בודדים שאני לא שומע בגלל אזכורים של עבודה זרה אפילו שזה רק סלנג ושירים יפים . אבל חוץ מזה רוב השירים שלהם חיים בשמחה ומאוד מרובים בשמחה ובחסד גמור ובאהבה פשוטים וטהורים כי הם לא היו דתיים . שאלתי בכלל לגבי מוסיקה האם מותר לשמוע מוסיקה של זמרים לא יהודים לפי ההלכה . אם זה גורם לי שמחה האם זה יכול להזיק הרי שמחה זה דבר טהור . וזה גורם לי שמחה ולא רק לי יש הרבה אנשים בעולם שהמוסיקה גורמת להם שמחה ואפילו הופכת אותי לטוב יותר ומתקנת את פגם העצבות . כמובן אני לא רואה בשירים משהו לא צנוע , אלא דברים רוחניים ובעיני המוסיקה שלהם רוחנית בתכלית . זה מוזר אבל פעם מישהו אמר לי שהם שליחים של שמחה של אהבה של שלום ושל פיוס ואני רוצה לדעת מה דעה ההלכה היהודית לגביהם בכללותה . ולגבי מוסיקה של לא יהודי .ואם יש שיר שמוזכר בו ביטוי נוצרי האם צריך למחוק ולא לשמוע מצד עבודה זרה ? בברכה
תשובה:
נסכם את הדברים לגבי מזיקה לועזית:
מוזיקה לועזית שיש בה שירת עגבים – פריצות, אסורה בהשמעה, אף אם רוב האנשים שומעים כזו מוזיקה במקומות אחרים.
כאשר אין בזה שירת עגבים, מותר להשמיע מוזיקה לועזית, אם כי עדיף להשמיע מוזיקה שאינה כזו.
כאשר נשמעת במוזיקה גם שירת נשים, אין להשמיע, בפרט כאשר הנשים הינם זמרות ידועות.
מקורות:
שירת עגבים אסורה בתכלית האיסור כיון שמגרה את היצר.
לגבי מוזיקה לועזית ראה כאן באורך בדעות הפוסקים בזה, אם כי שם מדובר על ניגון בבית הכנסת, מכל מקום עצם הניגון של הגויים אין בו מעלה.
לגבי שמיעת שירת נשים, דעת רוב הפוסקים שיש בזה איסור גם כשזה דרך גלי האתר, [עי’ שו”ת פרי השדה (ח”ג סי’ לב) ושו”ת חלקת יעקב או”ח סי’ ל, ועוד] אולם דעת הגר”ע יוסף שכאשר אינו מכיר את האשה אין בזה איסור וכמו שהאריך בזה בשו”ת יביע אומר (חלק א אורח חיים סימן ו), וראה בשו”ת ציץ אליעזר (ח”ה סי’ ב) בתשובתו להגר”ע יוסף, שכתב שגם באופן שמותר אם עושה כן על מנת ליהנות הרי זה מכוער וכל שכן להשמיע לאחרים שמכוער הדבר.
תיקון לשאלתי . צריך להיית כתוב "ולכן הם הוחרמו בעולם והפסיקו להופיע " ולא הפסיקו להושיע . זה לא שירת נשים אף פעם אלא להקת גברים
בסד תודה רבה בשבילי השירים הללו לא שירי עגבים אלא משהו רוחני מאד בנשמה כי אני לא כל כך מבין אנגלית וגם כי אלו שירים שמחים ואהובים ולא אומרים לי מילה לבד שמחה . הכוונה אהבה לדבר תמים וידידותי בין אדם לחברו למשהו רוחני . כי הם הביטלס היו אמנים מוכשרים מאד ובכל השירים שלהם יש הרבה רוח של שמחה בכישרון נדיר ואני לא מרגיש שזה עגבים אלא דבר רוחני בלבד
אתה יכול לשמוע.
מבחינת ההלכה אפשר,
אך מבחינת השקפה, לא כדאי, ממש לא כדאי,
לא תהיה מוכן ללכת לפסיכולוג הודי (שהשיטות שלו מבוססות על ע"ז) כדי להרגיש טוב ורוחני וכו', אפילו אם בכל מה שיגיד לך לא יהיה שום דבר כפירה או ע"ז בעצם, אבל הגמ' בבכורות כותבת "כל הבא מן הטמא טמא".
אני מבטיח לך, שבחיפוש קל תוכל למצוא מנגינות שמרוממות את הנפש (ושהמלחין חסידי).
חפש: י-ה אכסוף, ניגון הבעל שם טוב, ויש עוד מאות ניגונים שיעזרו לך בכל מה שכתבת, ויולידו בך רגשות יהודיים אמיתיים!
……..
מה שאתה מרגיש טוב עם ניגונים הנ"ל שכתבת הוא כך:
כל ניגון (המנגינה) מבטא משהו, המילים זה עוד משהו, זה כמו גוף ונפש, של ניגון, אז אם אתה לחוץ לדוגמא ואתה שומע ניגון מרגיע שגוי הלחין את אתה אכן נרגע אבל למה להירגע ע"י רגשות גויים, זה איך שגוי נרגע…
בגמ' מס' ערכין יש עמוד שלם שמדבר על נגינה, וחשוב שהנגינה תהא ממקור טהור וקדוש!
"שירו לו שיר חדש הטיבו נגן בתרועה"!
ליוסי.
אדם שהיה שומע מוזיקה מסוימת בצעירותו, יהיה מחובר לסוג מוזיקה זה כל חייו. זו המוזיקה שתדבר אליו באמת. ואותה ירצה לשמוע. כך שמעתי מאדם שמבין בתחום מאוד (זמר חסידי).
ככה שלהגיד למישהו: אל תשמע ביטלס אלא תשמע ניגוני בעל שם טוב – זה לא כ"כ רלוונטי. ביטלס מדבר אליו, וניגוני בעל שם טוב – לא כ"כ. נקודה.
אתה צודק שבמוזיקה לועזית יש מוזיקה גרועה ומזיקה לנפש. אבל זה לא קשור לכך שזו מוזיקה של גויים. אלא קשור לכך שזו, למשל, מוזיקה מטורללת.
לא נראה לי שיש איזו בעיה במוזיקה קלאסית (מוצרט, בטהובן וכו') למרות שהיא של גויים. והיו וגם היו גדולי ישראל שהיו שומעים ונהנים ממוזיקה זו.
עם זאת, אני מסכים שהרבה יותר טוב אם אדם היה מחובר מצעירותו למוזיקה חסידית טהורה.
אבל אנחנו צריכים להתמודד לא רק עם ה'רצוי' אלא גם עם ה'מצוי'.
יש גם לדעת, שאם מחמירים יותר מדי על האדם, הוא עלול להרגיש חנוק. וזה יכול לגרום לנזק ממשי.
ולכן הבו נצדיע לרבני האתר הפיקחים, שעם זאת שהם לא נוטים להקל באופן כלל, אבל יודעים מתי כן צריך להקל, ואיך ראוי להורות או להמליץ בכל מקרה לגופו.
בענין מוזיקה לועזית, אם אינו מבין את המילים, הרי זה סתם הברות בעלמא, ומהיכי תיתי לאסור לו?
מקור המילה "עגבים" הוא ביחזקאל פרק לג פסוק לב, "והנך להם כשיר עגבים", מפרש רד"ק – כשיר חשק ודברי שחוק. אין שום קשר למנגינה עצמה. וכמובן שאין שום קשר למי שאינו מבין את המילים.
ובמצודת ציון שם פירש: "עגבים – עניינו לעג והתול".
וכן במלבי"ם ביאור המילות שם: "העיגוב הוא קודם אל הזנות שתעורר הזונים בדבר חשק ועגבים, כמו עגבים בפיהם, שיר עגבים".
וכן כתב ר' עובדיה מברטנורא מסכת סנהדרין פרק י: "בספרים החיצונים – ספרי מינים, כגון ספרי אריסט"ו היוני וחביריו. ובכלל זה הקורא בספר דברי הימים של מלכי נכרים ובשירים של עגבים ודברי חשק שאין בהם חכמה ולא תועלת אלא איבוד זמן בלבד".
ומובא באלשיך שמות פרק כח: "ומה גם בבית שמחה ומשתה כי יבוזו כסף להביא אנשים פוחזים לצים משחקים על פי הנבל ומנבלים פיהם בשירי עגבים ואהבים העתידים עורר לוית יצר סמוך אל הרהורים רעים, וחטאים תרדף רעתם, וככלותם מקול השירים יחלו מעט בשחוק וקלות ראש והוללות רעה, וכל האנשים והנשים אשר יחד אוספו לשמוע אל הרנה ואל התיפלות בשומעם הדברים מרים ומאררים יוצאים מפי עושיהם ישמח לבבם ויתלהב יצרם וירגילם לערוה". גם זה כהנ"ל.
וכן באלשיך קהלת פרק ז: "כשירי עגבים ושחוק והיתול המביא את שומעיהם לירש גיהנם".
וכן רבי יהודה החסיד כתב בספר חסידים שמי שקולו נעים יזהר שלא יזמר ניגוני נכרים, כי עבירה היא ולא ניתן לו קול אלא לשבח לבורא יתברך ולא לעבירה. גם זה כהנ"ל. בפשטות לא מדובר במנגינה אלא בשירי עגבים.
אבל בספר מעשה רוקח (פ"ח מהלכות תפלה) כתב לדייק מדבריו "ניגוני נכרים" שגם הניגון אסור וכתב זאת גם בשם מהר"ם לונזאנו, אבל הגאון חיד"א בברכי יוסף (סי' תק"ס) דחה דבריו וכתב "ונעלם ממנו דברי מהר"ם די לונזאנו עצמו… וראיתי קצת חכמים כמתאוננים רע על המחברים שירים ותשבחות להשם יתברך על נגונים אשר לא מבני ישראל המה, ואין הדין עמם, כי אין בכך כלום".
וכן בשו"ת הרי"ף (לרבינו יצחק אלפסי, רבו של רבינו יוסף אבן מגאש, רבו של הרמב"ם) בזו הלשון: שליח ציבור שמרנן (שר) בפיו שירי ישמעאלים, ומוציא מפיו דברי נבלה מסלקין אותו ממשרתו, ועליו ועל כיוצא בו נאמר 'נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה'. גם זה כהנ"ל. מדובר על שירי עגבים, ובשפה שמבין.
ופסק כן הרמ"א באו"ח נ"ג. ובמשנה ברורה שם ס"ק פב כתב, "בשירי הנכרים – ר"ל בניגון שהנכרים מנגנים בו לעבודת גילולים שלהם וב"ח בתשובה סי' קכ"ז כתב דוקא בניגון שמיוחד לזה". וכן הוא במגן אברהם. ופמ"ג. וב"ח. ומחצית השקל.
לפי כל הנ"ל אין שמץ של איסור במנגינה שחיבר גוי, או בשיר שכתב והשומע אינו מבין את השיר.
נכון, רק אני תמיד אומר שכל אחד יבחן את עצמו מה זה עושה לו.. לפעמים די בקול או במנגינה עצמה כדי להכניס קרירות או קלות ראש בלי קשר למילים.
השאר תגובה