בס"ד
שלום לכבוד רבני בית הוראה שליט"א,
שאלה: התעוררה עוד שאלה גבי ש"ע ח"מ סימן ר"נ סעיף ב' גבי אחד שסבל התקף לב וסבר שהיה שכיב מרע וכתב כל נכסיו לאחרים אם ימות מחולי זה, הלך זמן ונתרפא אולם המכתב נשאר אצל האחר ולא ביקש ממנו בחזרה או ביטלה בפירוש, ואחר תקופת של שנה מת מהחולי זה (התקף לב) שפירש מכתבו הראשונה.
הנידון כאן האם אמרינן כמו שהביא הב"י בשם הריב"ש (בסימן ר"ז) שזה שנתרפא למגרי הרי יש לו זמן לחזור וליתן ואין חוששין לו שמא תטרף דעתו מעתה וכשעמד נתבטלה לגמרי מתנתו והרי כאלו צוה בבריאותו בלשון מצוה לאחר מיתה שאין בדבריו כלום עכ"ל או כיון שפירש בפירוש שאם ימות מחולי התקף לב וכיון שיכול היה לחזור בו ולבקש המכתב ולעשתה מחדש ולא עשה אמרינן שהדבר הולך אחר אומנדנא ויש לו זכייה במתנה וכך מוציא מחברו וזב ראיתו?
לפע"ד נראה כדברי הריב"ש, אבל אשמח לשמוע חוות דעתיכם.
ברכה והצלחה
תשובה:
שלום רב,
עצם זה שהוא עמד והתהלך בשוק בלא משענת זה מבטל את המתנה לפי הריב"ש כיון שכבר לא תיקנו לו מתנת שכיב מרע ברגע שהוא נהיה בריא כיון שהוא יכול להקנות עכשיו בלי שתיטרף דעתו וממילא התבטלה המתנה.
