מדוע אין מאחדין את קריאת הפרשיות בין ארץ ישראל לחוץ לארץ מיד בשבת זו אלא ממתינים עד מטות מסעי?
תשובה:
שלום רב,
בדרך כלל אנו מאחדים פרשיות קצרות. פרשות ארוכות כמו אמור לא מאחדים עם פרשות אחרות, ממילא איחוד הפרשות עושים רק בפרשת מטות מסעי.
מדוע אין מאחדין את קריאת הפרשיות בין ארץ ישראל לחוץ לארץ מיד בשבת זו אלא ממתינים עד מטות מסעי?
תשובה:
שלום רב,
בדרך כלל אנו מאחדים פרשיות קצרות. פרשות ארוכות כמו אמור לא מאחדים עם פרשות אחרות, ממילא איחוד הפרשות עושים רק בפרשת מטות מסעי.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
AVAL KEVODO LO ONé BICHVIL MA LO MEAHADIM BEHAR OUBEHOUKOTAY BéYAHAD OUMéHAKIM AD MATTOT OUMASS é TODA RABBA RAV AMA
אין לי תשובה מדוע מדוע לא עשוים את זה כבר בפרשת בהר בחקותי. אבל באופן כללי נראה שהקוראים בארץ ישראל אינם צריכים לשנות משהו מקריאתם כדי שיקראו גם כמו בחו"ל. אין בעיה שיקראו כאן כך ושם פרשה אחרת (מלבד העובדה שזה מפריע למי שנוסע מחו"ל לארץ ישראל). לכן השאלה היא רק מדוע קבעו שבהר בחקותי זה נפרד ואילו מטות מסעי זה מחובר.
באמת מה הדין, מי שבא מחו"ל לארץ ישראל בשבתות אלו והוא מפסיד פרשה, מה יעשה? לא תמיד אפשר למצוא מניין שיקראו לו את הפרשה, ואם אין לו ספר תורה שיקרא זאת בעצמו?
ראה כאן
http://din.org.il/2016/06/21/%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9c/
בהמשך לשאלה הראשונה, ראיתי שבילקוט יוסף מביא בשם שו"ת מהרימ"ט שהסיבה שמחכים עד פרשת מטות מסעי ולא מחברים בחו"ל כבר את פרשות אחרי-מות קדושים (בשנה מעוברת) היא כדי להראות שחישוב הפרשיות נעשה במיוחד כדי לקרוא את פרשת דברים לפני תשעה באב. לכן כדי שיהיה זה ניכר מחכים עד מטות ומסעי.
ראיתי סיבה נוספת כיון שעקרונית צריך להיות "מנו ועצרו" כלומר שעצרת (שבועות) אמור לחול מיד לאחר חג השבעות (ולכן גם פרשת נשא היא הארוכה ביותר מפרשיות התורה ללא התחשבות בפרשיות מחוברות. מיד לאחר שקיבלנו את התורה קוראים הרבה) אז לבני א"י אין ברירה ובשבת אסרו-חג קוראים פרשת קדושים אך לבני חו"ל אין סיבה למהר ולקרא נשא לפני יו"ט שבועות.
השאר תגובה