לתרומות לחץ כאן

חולה הרתוק לכסא גלגלים אם יכול לקבל עליה לספר תורה

בס"ד
אדם החולה בפרקינסון, עם כסא גלגלים. וקשה לו במאוד ללכת ולעלות את המדרגות לבימת ספר התורה, האם מותר להביא את ספר התורה אצלו רק לעליה שלו בכדי שיברך ויעלה לתורה- דבר שבוודאי יסב לו עונג ונחת, כיוון שעצם הגעתו לבית הכנסת הינה מאמץ גדול מאוד ומרשים.
או אולי הפיתרון הוא לעשות את כל הקריאה של אותה השבת לא בבימה אלא בשולחן רגיל נמוך שם יכול להגיע עם כסא גלגלים? (פשוט הכיסא רחב מידי ואי אפשר לעלות איתו את מדרגות הבימה.. )

תשובה:

שלום רב,

אם אין לו אפשרות לעמוד אפילו לא ע"י תמיכה של אנשים. נראה שאין ברירה ולא מעלים אותו לתורה. וראה במקורות. ואם הוא יכול לעמוד, אלא שאינו יכול לעלות כלל לבימה מהסיבה שאתה מציין כאן, אי אפשר להביא את הספר תורה עד אליו. גם האפשרות לקרוא ביום זה על שולחן סמוך ולא על הבימה לא נראית טוב… זה נראה שהס"ת מגיע אליו ולא להיפך. (אבל אין לי מקור לכך). אבל יתכן שאפשר לפתוח עבורו מנין אחר באחד החדרים הסמוכים ואז להביא לשם את הס"ת ויקבל עליה.

בהצלחה

מקורות:

ראה בסי' קמא ובמשנה ברורה סק"ד מה שכתב לגבי חולה שאינו יכול לעלות לתורה בלי סמיכה: "חולה או זקן הרבה שקשה לו עמידה בלי סמיכה אך יזהר שיסמוך קצת ולא יסמוך כ"כ עד שאם ינטל אותו דבר יפול ואם א"א לו לסמוך כי אם בענין זה והוא צריך סעד לתומכו מותר גם בזה אך לא ישען על המפה שעל השלחן שתשמיש קדושה הוא אלא על השלחן עצמו". וראה גם בשער הציון שם. עכ"פ משמע שבלי זה כלומר, אם אינו יכול לעמוד כלל, לא מעלים אותו לתורה. אולם בשו"ת בית אב"י ח"ד סי' נז ראיתי שהתיר לעלות לתורה נער שנעשה בר מצווה למרות שהוא רתוק לכסא גלגלים.

להביאו למקומו את הסתר תורה נראה שאין זה מכבוד הספר תורה. ראה בסי' קלה סעי' יד שאין מביאים ס"ת גם למי שאין לו ס"ת כלל. נכון שיש מקרים שמקילים ראה שם במשנה ברורה. וגם הפוסקים דנו בהרחבה כיצד מותר להוציא ס"ת מבית המדרש לצורך קריאת ציבור באחד החדרים הפנימיים. כלומר, בקושי רב התירו באופנים אלו. משמע שלהביא את הס"ת לצורך אדם יחיד אפילו שזה באותו בית מדרש אסור.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. בשו"ת שערי עזרא בצרי ח"ב סי' ט גם העלה להתיר. וראה עוד בשו"ת אורן של־חכמים (סי' ז) שהעלה להתיר בפשיטות עליית אדם נכה שאינו יכול לעמוד כלל, אפילו על ידי סמיכת עצמו קצת. והוסיף שכן הסכימו עמו הגר"ש דבליצקי (שהשיב לו שאפשר להקל, וכמדומה שכן המנהג, ובלבד שלא יהיה הוא הקורא רק העולה) והגר"י רצאבי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל