בבניין שהחצר שלה סמוכה לדירת קומה א' כלומר דירות קרקע והחצר איננה של בעלי דירות הקרקע החליטו שני שכנים לסגור לעצמם חצר. לפנ"כ טרחו לדבר עם השכנים ולבקש את הסכמתם וב' שכנים (מכלל השכנים) בקשו שנחתום להם שזכויותיהם לא יפגעו.
לאחמ"כ שני השכנים (מדירות הקרקע) בנו גדרות וסגרו לעצמם חצרות (בלי לחתום על מסמך מהנ"ל) ואחד השכנים מהקומה העליונה מתנגד בצורה נחרצת (רק לאחד מבעלי החצרות) ודורש ממנו לפרק את הגדר למרות שהיה מדובר על הסכמה.
א. האם דיירי קומת הקרקע יכולים לדרוש שילדים לא ישחקו כלל בקרקע מכיון שהדבר מזיק באופן מיידי לשכנים וכן מחמת שזה מוריד מערך הדירה ולפ"ז יוצא שאין לשכנים מה לעשות בחצר כלל שהרי גם לבנות מחסנים לא שייך באופן זה.
ב. לשכן המציק יש אופציה בגג כלומר הוא דירת גג האם אפשר לתבוע ממנו גוד או אגוד כלפי הגג או שטח אחר בבניין.
תשובה:
שלום רב,
א. דיירי קומת הקרקע אינם יכולים למנוע מהילדים מלשחק בחצר המשותפת מחוץ לשעות המנוחה המקובלות, גם אם יש נזק לדירתם. אבל, הם רשאים להתנגד מלעשות שינוי בחצר, כגון ריצוף וכדו', בכדי שהשטח לא יהיה ראוי יותר למשחק ממה שהיה בגמר בניית הבניין. יש לציין שאף אם השכנים אינם יכולים לעשות שום שימוש בחצר, יש להם זכות למנוע מדיירי קומת הכניסה מלספח את החצר לדירתם.
ב. יש מקום לתבוע תביעה כזאת בבית דין. אבל, ללא בית דין אין היתר לעשות מעשה. וזאת משום שבית דין אמור להעריך את שווי השטחים, עלויות הבנייה וכו'. אגב, במקרה זה התביעה היא חלוקת שטחים ולא גוד או איגוד. גוד או איגוד היא תביעה לפיצוי כספי.
מקורות:
א. חצר משותפת מיועדת גם למשחקים ואין אפשרות למנוע אדם מלהשתמש בתוך שלו, כל עוד הוא לא עושה שום שינוי. ניתן למנוע מלספח, גם בטענת 'דינא ודיינא', שמחר, כאשר השכנים ירצו להרחיב או לעשות שימוש מותר אחר בחצר, יצטרכו לדון ולריב עם בעלי דירות הכניסה. עיין שו"ע חו"מ סי' קנד סעיף טז.
