שלום. אדם יהודי שעובד עם ערבי סיכמו ביניהם על מכירת חמץ. הערבי נתן חצי שקל ליהודי והם לחצו יד. היהודי אמר שלאחר הפסח הוא יקנה בחזרה. האם עליי כרב בית הכנסת לרשום אותו בטפסי מכירת החמץ? ומה עם הקניין שנעשה?
תשובה:
שלום רב,
ודאי שאתה צריך למכור עבורו את החמץ. המכירה שהוא עשה לא שווה הרבה. ישנם הרבה הלכות בקניינים שבין ישראל לגוי. קנין כסף אם הוא קונה או לא, הוא בספק גדול. ומה שנעשה ביניהם זה בקושי קנין כסף. במכירה שאתה עושה כלומר, בטפסים שאתה מעביר לרבנות זה בעצם שליחות שהם מבצעים עבור כלום יש בו כמה וכמה קניינים כדי שהמכירה תתפוס ולא חלילה יכשלו באיסור בל יראה ובל ימצא.
אגב, היה מקום לומר שאולי כדאי גם להתקשר אליו כדי שימנה אותך שוב לשליח (טלפונית). משום שאולי במעשה שעשה – שמכר בעצמו את החמץ לגוי, יתכן שזה ייחשב כביטול השליחות (למרות שאדם שחותם על שני טפסי שליחות אינו מבטל את השליחות אלא בעצם אומר שיהיה יותר בטוח, אבל האדם הזה יתכן שהוא בטוח שבכך הוא עושה טוב יותר, לכן, לעניות דעתי כדאי שהוא ימנה אותך שוב לשליח או לפחות שידע שהמעשה שעשה הוא לא טוב והמכירה מתבצעת ע"י הרבנות.
לגבי הקנ ין שנעשה, אני מבין שכוונתך לשאול מה קורה אם בכל זאת הקנין עם אותו גוי תפס – גם בודאי טוב. כי אם זה תפס זה יהיה מכור לגוי הזה. אם הם יריבו ביניהם על החמץ של הבחור – דיה לצרה בשעתה…
חג שמח והרבה הצלחה
