ניחוש באמצעות קלפים

שלום רב
ברצוני לשאול האם מצד הדין מותר מבחינה הלכתית ללמוד ניחוש עתיד והכוונה באמצעות קלפי טארוט (קלפים שבאמצעות סדר מסוים ותמונות שמופיעות על הקלפים נותנים תשובה).
שנית, האם מותר להשתמש בקלפים אלו בתור הכוונה כמו שלהבדיל אלף הבדלות עושים בגורל הגר"א או חב"ד עושים באגרות הקודש?

לסיכום שתי השאלות הן האם מותר ללמוד והשנייה האם מותר להשתמש בתור הכוונה בעלמא והכל כמובן תחת העמדה הברורה ואמונה שלמה כי תפילה צדקה תשובה ומעשים טובים יכולים לשנות הכל לטובה!

תשובה:

שלום רב

ניחוש העתידות על פי מאורעות או מקריות כזו של קלפים אסור על פי הלכה, ראה בענין זה מאמר מקיף כאן, ואין לכך כל קשר על גורל הגר"א שיסודו בהררי קודש. השימוש באגרות קודש הוא שטויות, אבל אין בו איסור, אין שם ניחוש עתידות אלא קבלת הדרכה על פי התקשרות מדומה לרבי.

מעבר לכך לא הבנתי כלל!!! הרי ברור שהקלפנות הזו היא שטות והבל! מקורה באמונה טפלה ואינה אלא הונאה, אין שום דרך לקבל הדרכה מקלפים, אלו שטויות ואולי גם כפירה ושמץ של עבודה זרה.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. מידע על פי כוכבים ומזלות הוא ודאי קיים, כמובא בתורה הק' בפרשת בראשית והיו לאותות ולמועדים ראה שם רש"י, וכן מובא בדברי חז"ל במקומות רבים. אני כן מסכים איתך שהעוסקים בכך היום לא מבינים בזה שום דבר.

  2. השימוש באגרות קודש יסודתו בהררי קודש. גדולי ישראל נהגו לפתוח ספר קודש ולקבל רמז על הנהגתם. הגמרא מספרת על מרדכי היהודי שביקש מתינוקות של בית רבן "פסוק לי פסוקך" ומכאן הסיק מסקנה. אשר לכן מובן שזו הנהגה קדושה בה אוחזים המוני יהודים יראי שמים.

  3. וכמו שאין איסור של “תמים תהיה” בפסיקת פסוקי התינוק, כך לעניין עשיית גורלות בספרי קודש למיניהם, יש לומר שהוא מעין “נבואה קטנה”, ואין בכך משום אי-הליכה בתמימות עם ה’ אלקיך. ועל דרך זה כתב המרדכי בתחילת מסכת יומא בעניין הסימנים שעושים בראש השנה, שאין בהם משום ניחוש משום שמקורם בפסוקים, עיי”ש בדבריו.

    הרמ”א כתב בפשיטות (ס”ד) שמותר לומר לתינוק פסוק לי פסוקך (כפי שאנו מוצאים בתלמוד), וכתב הש”ך (סק”ה) דהיינו אפילו לעשות מעשה על-פיו, משום שנחשב קצת נבואה. ובשלטי הגבורים בשם ריא”ז (סנהדרין סה ע”ב) כתב שנכלל בזה גם לראות פסוקים, והוא מעין “גורל” כנהוג. וכן כתב להדיה בשיורי ברכה (שם, אות ו) בשם מהריק”ש, שלכל הדעות מותר לפתוח בתורה לראות הפסוק העולה, כי היא חיינו, והביא ראיה לזה מדברי הילקוש שמעוני, ומדברי בעל שבט המוסר שהעיד ש”כשהיו רוצים לעשות איזה דבר והיו מסופקים … היו נוטלים חומש או תנ”ך והיו פותחים אותו ורואים בראש הדף מה פסוק היה מוצא כו'”.
    עכ"ל. זהו ציטוט מן האתר בפרשת פנחס. והא גופא מוכח שפתיחת ספרי קודש אין בזה פגם לאילו הנוהגים בכך ויש להם על מי שיסמוכו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל