האם גם על הערב נאמר הלאו של לא תהיה לו כנושה ואם לא האם מותר לי לרדת עליו ולהציק לו מילולית עד שישלם ואם לא אז מה מותר ?
תשובה:
שלום רב,
נקטו הפוסקים (כסף הקדשים צז ב וראה מנחת חינוך סז) שהלאו הוא רק כשיודע המלוה שאין ללוה לשלם
בענין ערב – בקובץ תשובות (חלק ג סי' רכא) מסתפק בענין זה. וראה שם בכסף הקדשים הנ"ל שכתב שחוב הבא על ידי שכירות וכדומה אינו בכלל הלאו ואולי מ"מ נכון ליזהר ע"כ. וכתב הנתיבות שחוב הבא על ידי שכירות (שלא זקפו במלוה) וכדומה אינו בכלל הלאו לא תבא אל ביתו ע"כ.
ומצינו דבערב הוצרך למיעוט לגבי הלאו של "לא תבא" מכאן שעל לאוין אחרים שבהם אין מיעוט כגון לאו של "לא תהיה לו כנושה"- עובר גם בערב . והוא נחשב חוב של הלוואה. וכן נראה שם שהכריע הקובץ תשובות (וראה תומים סימן צז על הרמ"א בסעיף יד). לכן נראה שלדינא יש להזהר גם בערב.
