בס"ד
בבית כנסת בחו"ל, שבו ישנה עובדת לא יהודייה המנקה ושומרת על תחזוקת המבנה, כמו כן גם מבשלת ואופה (לאחר שיהודי מדליק את האש ולוקח חלק בבישולים וכדו') יש זמן שבו האוכל בכלל והסדר בפרט נתעלם מן העין, דהיינו שאין יהודי המשגיח שם כל הזמן, ובמשך הזמן שבין הבישולים להגשה בקידוש בשבת אחרי התפילה, אולי החליפה הבשר ובכלל יש שאלה על הכלים .
במקרה שאני שואל, מדובר
א. באשה שנבדקה כוכ"פ ונמצאה נאמנת
ב. המשכורת וכן הבית שבו חייה היא ומשפחתה – הינו מטעם הקהילה, ו"מירתת טפי " כיוון שאם תפוטר תהיה ללא פרנסה וללא קורת גג
ג. יש מצלמות במעגל סגור מסביב לבית הכנסת שבתוכו נמצא המטבח, דא עקא שאין מצלמה ממש בתוך המטבח עצמו
מה הדין של האוכל והכלים?
תשובה:
שלום רב
גם אם באופנים מסוימים ניתן להכיר בדיעבד את האוכל, משום שאין סבירות שתחליף וכו', ולפי הכלל שאם אין לו הנאה בחליפין לא חוששים שיחליף, ודאי עכשיו שאתם דנים לכתחילה זו לא ההנהגה הראויה! לא ברור מתי יש הנאה בחליפין ומתי לו ומה גדר הדין, יש לנעול את האוכל באופן שאין לה גישה למטבח בזמן שלא נמצאים שם יהודים. [לא צריך שיהודי יהיה כל הזמן, ומספיק שהוא יוצא ונכנס בלי הודעה מוקדמת, אבל בזמן שיהודים לגמרי לא מצויים שם, יש לנעול את האוכל בלי לתת לה גישה למקום].
אמנם אם המקום ממש מרושת מצלמות ואין סיכוי שהיא תכניס שם כזו כמות של בשר בלי שיראו זאת, גם אם המטבח עצמו לא מצולם יש יותר מקום להקל, אבל שוב ההנהגה לכתחילה לנעול בזמן שאין יהודי העשוי להכנס.
יש דעה בשו"ע בסימן ס"ג שאם הבשר נשאר באותו מקום שהניחוהו אין חשש וכ"פ הרמ"א להקל. האם לא ניתן לסמוך על כך לכתחילה לפחות לאשכנזים?
בדיעבד יש מה לצדד כאן להקל כפי שציינו, אבל מדובר כאן לכתחילה ובזה תמהתי מדוע לא לסדר את הענין כמו שצריך.
השאר תגובה