לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

כמה שאלות בענין מים אחרונים וכבוד הפת

שלום לרבנים

כמה שאלות בעניים מים אחרונים, ושמירה על כבוד הפת.

א. מה הסיבה שמים אחרונים צריכים להיות סמוך לברכת המזון? מהו שיעור כ"ב אמה? והאם זה מעכב?
ב. על הצד שנטילת מים אחרונים הוא מפני מלח סדומית, מדוע צריך סמוך לברכת המזון?
ג. באם אדם הולך לשירותים לפני ברכת המזון, ושטף את ידיו לאחר שיצא, האם חייב שוב במים אחרונים? צריך שהשטיפה תהיה מיוחדת לזה?
ד. קראתי שאסור ליטול מים אחרונים בכיור שיש בו כלים, בגלל הרוח רעה, האם שטיפת הכלים לא מועילה לזה? ומה קורה אם אדם נטל בכיור והיו כלים? זה אומר שיש מהיום והלאה רוח רעה על הכלים?
ה. מה כמות המים שיש ליטול? הרי מצינו שאנשים מעבירים כוסית קטנה מאדם לאדם, ויש בקושי מים שם, האם יוצאים בכך ידי חובה?

ולגבי פת:

א. הסיבה שמשאירים כיום פת בשולחן שבת בברכת המזון היא רק מדברי קבלה? שאל"כ הרי יש להשאיר פת שתהיה ראויה לעני
ב. האם יש הבדל בין שבת לחול לגבי זה? כי פחות מצינו שאנשים מקפידים על ה בחול, בין אם זה כשאוכלים בבית, ובוודאי פחות מצוי כשאוכלים בחוץ או קונים סנדוויץ'?
ג. כשמשאירים פת במיוחד בשביל להשאיר, על פי רוב לא אוכלים את זה לאחר מכן, האם אין בעיה של בל תשחית?
ד. מה הדרך הראויה כשמסירים מהשולחן את הדברים בסיום הסעודה, מה עושים עם הפת? האם צריך לאסוף גם את הפירורים?
ה. ידוע שאסור לתלות לחם, האם זה נכון גם לגבי עוגות? והאם בתוךשקית אפשר? הרי אלו מעשים שבל יום שתולים שקית עם לחם על ידית הכיסא או כשאוספים שארית של לחם ושמים בשקית ותולים עד שיתמלא?

סליחה על ריבוי השאלות

תודה רבה

תשובה:

שלום רב

  1. הנטילת ידים למים אחרונים, מעבר להיותה מיועדת להסרת מלח סדומית [שאינו מצוי בזמנינו] היא הכנה לברכת המזון, ולדעת הרבה פוסקים מה שאמרו תיכף לנטילה ברכה אמור על מים אחרונים. כמו כן אמרו בזוהר ברכות פ"א ה"א, שמי שאינו מפסיק בין הנטילה לברכת המזון, אין השטן מקטרג על סעודה זו. השיעור כב אמה אינו מעכב והעיקר שלא להפסיק בדיבור, ראה רמ"א סי' קסו, וכמו כן מדובר בהליכה של עקב בצד אגודל לא הליכה מהירה, כמבואר בצל"ח בברכות.
  2. כאמור לפי הטעם הזה יתכן שאין ענין, אולם ראה משנה ברורה סי' קפא ס"ק י שהפוסקים לא סמכו על טעם זה לבד, וחששו לסודות הגדולים שיש בזוהר בענין זה.
  3. אם לא יפסיק בדיבור אינו צריך נטילה נוספת.
  4. אכן כדאי מאוד להקפיד לא ליטול מים אחרונים על כלים, אבל המנהג כן לסמוך על רחיצה טובה אחר כך, אף שבכך החיים סי' קפא ס"ק ח כתב "כמעט שאין תיקון ברחיצה". וראה יביע אומר ח"ה סי' ב.
  5. בענין זה נחלקו הדעות, לדעת הגר"א צריך ליטול ברביעית מים! אולם המנהג כדעת השו"ע שנוטלים על האצבעות, אבל על כל האצבעות, ראה שו"ע סי' קפא סעי' ד, וכמה התרעם המשנה ברורה על המנהג שהזכרת.
  6. יש בדבריך משהו.
  7. כנראה בגלל שכדבריך עניים לא מצויים היום. כיום אם עני ידפוק בדלת ותתן לו פרוסת לחם אתה מסתכן בנפשך… וכ"כ בשו"ת אז נדברו חי"א סי' מו, שבזמנינו משאירים רק מעט פירורים מחמת דברי הזוהר ולא חוששים לעני.
  8. אם משאירים פרוסה ראויה לאכילה אין לזורקה, אם סומכים פירורים שבלאו הכי אינם נאכלים אין בעיה.
  9. פירורים קטנים שאין רגילות ללקט ולאכול אין חשש, אבל חתיכות פת, אף שאין בהן כזית, נהגו להניח בתוך שקית ניילון עטוף היטב, משום שהוא קשה לעניות. ראה שו"ע קפ ד.
  10. ידוע הפסק של הגרב”צ אבא שאול באור לציון ח”ב סי’ יב סעי’ יח שאסר לתלות תיק אוכל על מתלה [והתיר זאת רק למלמד או הגננת כיון שהפת לא שלהם]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל