שלום לכב' הרב
שאלה בבקשה בדיני ייחוד.
חבר רווק שעובד בחינוך מיוחד קיבל עבודה בהוסטל שהיא בעצם וילה שבה מתגוררים ילדים בעלי צרכים מיוחדים (ברמות שונות החל מקשה ועד קלה).
הוא אמור לעבוד במשמרת עם עוד אישה ששניהם אמורים להיות יחד כדי להשגיח ולדאוג לילדים.
השאלה מצד ייחוד.
א- הוילה נמצאת בעיר
ב- למנהלת יש אפשרות תיאורטית להגיע לדירה (יש לה מפתחות) לא ידוע כמה זה באמת קורה בפועל
ג- יש ילדים שהם עם הכרה והבנה של ילדים מבחינת הבנה (אם יש צד להחשיבם כקטן לעניין ייחוד
ד- העובדת השנייה שאמורה להיות יחד במשרת היא לרוב חילונית (ולרוב גם מבוגרת
ה- מה ניתן לעשות מבחינת שנת לילה ? האם ניתן שהוא ישן בסלון והאישה השנייה תוכל לישון בחדר נעול.\סגור
ו- מה לגבי הייחוד יחד עם הבנות שנמצאות שם (ילדות שחוסות שם
תודה רבה !
* נשמח אם נוכל לקבל מקורות לעניין
תשובה:
שלום רב
א. ראשית יש להקדים, שגם אם האשה נשואה ובעלה בעיר זה לא יעזור במקרה זה, כיון שהם עובדים יחד ויש ביניהם קירבה וידידות בסיסית [ליבו גס בה].
ב. כאשר יש שם ילדים או ילדות קטנות שאינן ראויות כל כך לביאה – גיל 5- 10, אם יש להן הבנה בענין ביאה הם מצילים מייחוד, אבל מסופקני אם זה קיים שם. אני מניח שבדרך כלל אין להם הבנה כזו, ובדרך כלל גם מדובר בגיל מבוגר יותר.
ג. הדבר היחיד שאני רואה לכאורה, או שלפחות במשך היום, אם מצוי שאנשים נכנסים ויוצאים שם, באים לבקר וכו' והדלת אינה נעולה, או בשעת הדחק אפילו אם היא נעולה, כאשר המצב הוא שכאשר דופקים בדלת אמורים לפותחה, יש להקל שאין ייחוד, אבל לגבי שינה בלילה, אינני יודע מה לומר, קשה להתיר.
סוף דבר, כדאי לפרט באופן מדוייק יותר את מין החוסים ומצבם המנטלי, זה יוכל להיות לכאורה הכיוון היחיד שנדון לגביו.
מקורות:
א. בדרך כלל כאשר בעלה בעיר זה מציל את אשתו מייחוד (כמו שנפסק בשו”ע סעיף ח’ ובחכמת אדם שם ס”ו), ואפילו בפרוצים נאמר היתר זה (ראה באוצר הפוסקים ס”ק ל”א אות ו’ באריכות), ואפילו בלילה, אמנם אם אין אפשרות לבעל להגיע למקום זה אין היתר בעלה בעיר כמבואר באגרות משה אבן העזר חלק ד’ סי’ ס”ה אות ז’ וכ”א. אלא שהיתר בעלה בעיר אינו מועיל למי שליבו גס בה כמבואר בשולחן ערוך שם, אלא אם כן בעלה משמרה, כגון אם נמצא בקרבת מקום ממש. ובגדר ליבו גס בה נאמרו הרבה גדרים בפוסקים ונראה שהגדר הוא שאם הם מטיבים זה לזה מחמת הקשר והידידות שיש ביניהם נחשב ליבו גס בה. אמנם אם אין ליבו גס רק באחת הנשים שנמצאות שם היא מצילה את כולם מייחוד, (דבר הלכה י,ד).
ג. בחלקת מחוקק ובית שמואל שם נקטו, שכשם שההיתר של בעלה בעיר אינו נוהג במי שליבו גס בה [והוא רגיל לשהות בקירבתה בידידות], כך לא מועיל מה שלקוחות נכנסים ויוצאים באופן מזדמן. אולם, הט”ז והברכי יוסף שם חולקים וסוברים שאף על פי שההיתר של בעלה בעיר אינו נוהג באופן זה, ההיתר של לקוחות הנכנסים שייך בזה, כיון שבאופן זה היא נרתעת יותר מלבוא לידי עבירה, וכדבריהם פסק בשו”ת ציץ אליעזר ח”ו סי’ מ פרק יב, וכן מצדד בשו”ת שבט הלוי ח”ה סי’ רג.
