ב"ה
שלום רבנים
(א) יהודי שהלך להתחתן אצל הרפורמים (שלא שומרים שבת, ולא כשרות, ולא נגיעה וכו") עם אשה יהודיה בחו"ל: האם נחשבים לפי ההלכה כנישואים? האם האישה נחשבת כאשת איש? (לא יודע אם היו עדים כשרים שם)
(ב) נגיד שהאיש התכוון לקדש את האשה דרך הביאה, והיא הסכימה לחלוטין להתקדש עם אותו האיש באותו אופן. האם נחשבת כאשת איש גמורה?
(ג) בקשר לשאלותיי הקודמות: אם רוצים להיפרד, האם האשה צריכה לקבל גט?
תבורכו
תשובה:
שלום רב,
א. מעיקר הדין לכאורה האישה אינה נשואה. אבל יש לבדוק כל מקרה לגופו, וגם אם אפשר להשיג ממנו גט, ודאי שראוי להשיג ממנו גט.
ב. בדרך כלל הוא לא מתכוון לקדש אותה דרך ביאה משום שהביאה היא על דעת הקידושין שכבר נעשו לפני כן. אולם אם התכוונו לשם קידושין, אם יש עדים שראו אותם נכנסים ומתייחדים לשם קידושין, היא מקודשת, ואם אין עדים אלא רק חיים משותפים כאיש ואישה יתכן שזה תלוי במחלוקת שהובאה במקורות.
ג. כאמור, בכל מקרה כדאי להשיג ממנו גט.
מקורות:
א. בשו"ת אגרות משה (אבה"ע ח"א סי' עו) כתב: "בדבר האשה שניסת לאחד אצל רעפארם ראבאי וכל האנשים שהיו בעת הנישואין היו כולם רשעים ומופקרים לחלל שבת ולעבור על כל מצות התורה והסעודה היתה מבשר נבלות וטרפות וכולן אכלו ועתה אחרי עבור איזה זמן הלך הבעל ממנה וא"א להשיג ממנו גט פטורין אם יש להתירה לעלמא משום שלא היו הקידושין כדין התורה. הנכון לע"ד שאין הקידושין שהיו אצל הרעפארם ראבאי כלום אם נתברר היטב שלא היו שם עדים כשרים שראו נתינת טבעת ואמירתו הרי את מקודשת לי".
והוסיף, שעל אף שכתב החתם סופר אודות חתן שייחד בחופתו שני עדים פסולים בטעות, שבכל זאת הקידושין קיימים, בכלל שכולם שם ראו שהוא מתקדשת עכשיו, אפילו אם לא ראו ממש את נתינת הטבעת. בכל זאת במקרה כזה: "ברור ופשוט שעל רשע מהרעפארמער /מהרפורמים/ שסידר הקידושין ליכא אנן סהדי שנעשה מעשה קידושין בנתינה מידו לידה ואמירה שהרי כל ראבאי מהרעפארמער עושה איזה מעשה שבודה מלבו ואומר שזהו קידושין ואין כאן אפילו מעלת אחזוק דמצינו בכותים, וממילא האנשים שלא ראו ולא שמעו מעשה הקידושין אף שיודעים שעשה הראבאי שם מעשה שקורא אותו קידושין אינם עדים שנעשה מעשה קידושי התורה. אף אם אירע שעשה בנתינה ואמירה כדין".
ובסי' עז הוסיף טעם נוסף משום שבהלכה היהודית האיש מקדש את האישה, ואין זה הסכם הדדי בין שניהם. אולם אצל הרפורמים כל מהות הקידושין הוא אחר, סוג של הסכם בין שניהם, ולכן הם מחליפים טבעות. אמנם הוא לא אומר שרק מסיבה זו ניתן להתירה ללא גט חלילה.
יחד עם זה נראה שאם ניתן להשיג גט כדאי לעשות זאת. כמו בנישואין אזרחיים. שמחמירים במקום שאפשר. וראה עוד בחלק ד' סי נט.
ב. קידושי ביאה מופעים בשו"ע אבה"ע סי' לג ראה שם את הפרטים. וכפי שכתב באגרות משה, במקרה שהם עשו קידושין קודם לכן לא שייך לומר שהם התכוונו לקידושי ביאה משום שהם עשו זאת על דעת הקידושין הראשונים. אולם אם הם התכוונו במפורש לשם ביאה, להם חיו במשותף תקופת מה גם בחברת אנשים דתיים. יש לעיין אם שייך מחלוקת הראשונים שהובאה בבית שמואל סוף סי' לא וסי' קמט שיתכן שזה עצמו נחשב לעדי ייחוד.
ג. כאמור, ראוי להשיג גם אם יש אפשרות.
