לתרומות לחץ כאן

הדלקת נרות שבת סמוך לשקיעה / איסור שהייה

בס״ד, בשמונה עשרה דקות האם ניתן להדליק נרות שבת אם פיספסת בחמש דקות ? והאם ניתן בזמן הזה שהרי לא קיבל שבת בהדלקה , ומותר להרתיח מים למרות שיש חשש שהמים יגיעו לרתיחה כבר בבין השמשות?

תשובה:

שלום רב

אם אני מבין נכון כוונתך ל18 דק' לפני השקיעה ולא לאחריה. אם כן, בשעת הדחק ניתן להקל להדליק נרות גם 10 דק' לפני השקיעה, אולם כדאי מאוד להזהר מכך משתי סיבות: 1. יש ויכוח גדול אודות זמן השקיעה, האם היא נמדדת לפי האופק המישורי או לפי המציאות בשטח, ולכן אדם שדר סמוך להר, לדעת המחמירים השקיעה עשויה להגיע אצלו 10 דק' לפני הזמן הכתוב בלוחות. ולכתחילה כדאי להחמיר כדעה זו לגבי שבת שהיא מדאורייתא. 2. יש מצוה של תוספת שבת, ובמשנה ברורה בסי' רסא כתב שלכתחילה יש להוסיף מחול על הקודש רבע שעה.

לגבי השהיית מים באופן שיגיעו לרתיחה בין השמשות, תלוי במה מדובר, אם מדובר בטרמוס חשמלי שאין בו אפשרות לשינוי מצב, דינו ככירה הגרופה וקטומה ואין בכך איסור, אולם במיחם שיש בו אפשרות לשינוי מצב יש איסור שהיה, כמו כן מבחינה טכנית לא ניתן יהיה להעביר אותו למצב שבת. על הפלטה מותר להניח כיון שהיא גרופה וקטומה. ראה שו"ע סי' רנג סעי' א.

מקורות:

על כך שקביעת זמני היום והלילה הוא לפי האופק המישורי, ראה: ספר בין השמשות להרי”מ טוקוצ’ינסקי פרק ה – ז, אולם, ראה שם שמחדש על פי הוראתו של רבי יצחק איזיק חבר זצ”ל, שהרים המצויים באופק הרחוק ומקיפים חלק נרחב מאותה מדינה נחשבים כחלק מהאופק ומתחשבים בהם לענין קביעת הזמנים [ומשום כך קבע בלוחותיו את האופק בירושלים לפי השקיעה הנראית מעבר להרי מואב], וכן כתב בספר הנברשת (עמ’ נח – נט) על פי המהרי”ל דיסקין.

אולם, יש שחלקו על הוראה זו, ולדעתם קביעת הזמנים נמסרה לכל אדם באשר הוא, ולכן מקום המוקף הרים יקבע את זמני היום והלילה לפי השקיעה הנראית במקומו, הן לקולא הן לחומרא. כך הורה בשו”ת בני ציון (לרבי דוד שפירא, ח”א סימנים יא – יג). כמו כן צידד גם רבי איסר זלמן מלצר בספרו אבן האזל (הל’ קריאת שמע), אלא שלמעשה הורה לנהוג כהרי”מ טוקוצ’ינסקי.

בשו”ת אגרות משה מחדש לקולא, שגם במקומות הנמוכים ראוי שיקבעו זמני היום והלילה לפי האופק הנראה מראשי ההרים! וכך הורה בס’ אור היום (וילנא תרס”א), אלא שלכתחילה הורה באגרות משה שם להחמיר כדעת הבני ציון לקבוע את זמני היום והלילה בכל מקום לפי השקיעה הנראית לבני המקום.

מחלוקת זו מתבססת על סוגית הגמרא בשבת קיח ע”ב, ולא נוכל במסגרת זו לדון בדברי הגמרא וביאורה לשיטות השונות שנמנו לעיל.

להלכה, נהגו בירושלים מזה שנים רבות כהוראתו של הרי”מ טוקוצ’ינסקי שעל פי העדויות השונות נתיסדה בהוראתו של המהרי”ל דיסקין, ולכן, אף על פי שראוי לכל ירא שמים להוסיף מעט במקומות אלו מהחול על הקודש ולקבל את השבת מוקדם ככל האפשר שלא יבוא לידי ספק, אין למחות ביד המקילים בדבר.

אכן, בלאו הכי יש לקבל את השבת מוקדם, כדי לחשוש לדעת היראים שזמן בין השמשות הוא כרבע שעה לפני שקיעת גלגל השמש, ובצירוף ה”תוספת שבת” הוא כעשרים דק’ לפני השקיעה, וכבר עורר על כך המשנה ברורה בכמה מקומות בהל’ שבת.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל