לתרומות לחץ כאן

בורר בשבת בשימוש במזלג או מצקת

בס"ד
שלום רב
למדנו מפניני הלכה שתנאי 'ביד' (מתוך שלושת התנאים הכוללים גם את: 'לאלתר' + 'אוכל מתוך פסולת') מורכב הן מהאיסור להשתמש בכלי ברירה ממש, והן מהאיסור להשתמש אפילו בכלי שאינו כלי ברירה, ולכן שימושו מותר, אך כשהוא משמש לתכלית כזאת של ברירה. למשל שאסור להשתמש במכסה של סיר מרק באופן של להחזיק אותו כך שיהיה פתח צר שהמוצקים לא יצאו, גם כאשר הוצאת המרק מותרת (שאותו רוצים לאכול לאלתר). או כגון שימוש בכף הגשה כדי לעצור את המוצקים בסיר כדי שרק המרק יצא. או כגון להשהות את הכף אם היא מחוררת, כדי לחכות שיזולו הנוזלים, גם בעת שאת המוצקים רוצים לאכול לאלתר.
עם זאת, מכאן התחלנו לשים לב לשני השימושים הדומים שאנחנו עושות בסכום ככלי ברירה (כמסננת):
1. בהגשת סלט שתמיד אנחנו מרימות את הסלט בין שתי כפות ומחכות קמעא שהנוזלים יזולו. אם כדי שלא תתלכלך המפה ואם כדי שיוגש סלט ולא החומץ (במקרה שזה לא רוטב אלא חומץ שפחות רצוי בצלחת).
2. שימוש שכולנו עושים באכילה שאנחנו תמיד מחכים שיזולו הנוזלים מן הכף או המזלג לפני שאנחנו מגישים לפינו את האוכל, ולו כדי שלא להתלכלך.
והיינו רוצות לדעת את הישוב של הדברים אם אפשר.
לגבי מקרה (2) זה נראה בטוח שזה מותר. כי אחרת אי אפשר היה לאכול. ומעיון באינטרנט (בפרט ב'היתר דרך אכילה במלאכות שבת' מאת איתי מושקוביץ) הצלחנו לפחות להבין שיתכן שההיתר בשעת האכילה עצמה הוא רחב יותר מאשר היתר בהכנה שלפני האכילה, מכך שנראה שיש על כך דיון בספרות הפסיקה. בכל מקרה המחשבה שלנו היא שבשני המקרים הללו (1) בהגשה כשכבר אוכלים בשולחן, (2) באכילה עצמה מהצלחת לפה, זה מותר להשתמש כך בסכום מאחר וזה כבר בעת האכילה עצמה. בעוד שהאיסור להשתמש כך בסכו"ם כאשר מוציאים מסיר המרק הוא לפני שממש יושבים כבר לשולחן.
השאלה היא אם הדרך ליישוב הזאת נכונה. ואם אכן גם המקרה (1) וגם המקרה (2) הם מותרים.
תודה ושבוע טוב
וכל טוב

תשובה:

שלום רב

אכן כיוונתם כאן לסברא המדוייקת, כפי שהובאה בהרחבה בס' ארחות שבת פרק ג הערה צח, וראה שם שחילקו לענין זה, בין הפרדה שאין בה תיקון חשוב, כמו זו שהזכרתם, להפרדת שמנת מחלב שיש בה תיקון משמעותי וחשוב, ומשום כך היא נאסרה במשנה ברורה סי' שיט ס"ק סב [לעומת דבריו המקילים שם בסק סו], והביאו ראיה לדבריהם מלשונו בשער הציון שם ס"ק נח.

בהצלחה רבה!

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. שלום, ראיתי בפניני הלכה שמותר להוציא אוכל בכף או במזלג.
    א. אם אני מוציאה מן המרק במזלג חתיכת ירק, זה בסדר, למרות שברור שהמרק יישאר?
    ב. האם מותר לעשות את אותה פעולה אבל לא על ידי תחיבת המזלג (כי אני חוששת שיתפרק) אלא להשתמש במזלג כמו כף, ואז הנוזלים גם יסתננו. ולכן זה עדיף לי מכף.
    ג. פעם בישלתי חתיכות קטנות של חצילים והיה הרבה מידי רוטב. אז בלית ברירה לקחתי כף גדולה מיוחדת להוצאת אוכל, והשתדלתי לקחת מהמקומות בסיר שבהם אין הרבה רוטב. האם נהגתי נכון?
    ד. האם במקרה הזה, מותר היה לי להשתמש בכף רגילה (קטנה) או במזלג כדי שפחות נוזלים ייכנסו לצלחת, למרות שיש בזה טירחה?
    ה. אם ראיתי שבכל זאת יש הרבה נוזלים בצלחת, האם מותר לי עכשיו:
    — 1 – להעביר על ידי כף רגילה (או מזלג) לצלחת אחרת?
    — 2 – לקחת נייר מגבת ולספוג מהרוטב ולהשליכו?

    תודה רבה.

  2. 1. זה בסדר כי זה הוצאת אוכל מפסולת ולא להיפך.
    2. זה אסור. כי את בעצם מסננת פסולת.אא"כ אין לך ענין בסינון וגם המרק טוב לך.
    3. נהגת נכון כנ"ל 1.
    4. מותר.
    5. א. מותר. ב. אסור.

  3. במקרה של 5 ב –
    האם מותר לי לקחת נייר ולספוג רק מה שנמצא בצד הירקות ולא בין החתיכות, כיוון שזה לא מעורבב, ולכן אין כאן בורר? אם לא, מה הסיבה?

  4. סליחה שאני נודניקית.
    פשוט המקרה של 5ב קורה לי הרבה.
    אני רוצה להסביר שנוצר מצב שיש ירקות עם רוטב בצלחת ומלבד הרוטב שיש בין הירקות, יש שלולית גדולה של רוטב שיוצאת מהשטח של הירקות. נגיד עיגול שלולית בקוטר 4 ס"מ. זה גם נקרא מעורבב? או שמותר לי לספוג?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל