בס"ד.
הבן איש חי כותב,שיש נוהגים להניח את ראשם על אמת היד בנפילת אפיים (כמו שנוהגים האשכנזים) אולם יש להזהר שלא יגע המצח בשולחן מפני אזהרת הזוה"ק כידוע. ע"כ. השאלה- הרי ידוע שנפילת אפיים שעליה מזהיר הזוה"ק היא דווקא על הארץ ובפישוט ידיים ורגליים ואילו המצב כאן כלל לא קשור לציור הזה. חשבתי שאולי הבא"ח מתכוון לשולחן המקובע לארץ ואז דינו כקרקע , אולם עדיין זה לא דומה לנפילת אפיים בפישוט ידיים ורגליים.
אודה להתרת הספיקות.
תודה.
תשובה:
שלום רב
אם כוונתך למה שכתב בפרשת כי תשא, דומני שאתה מערב שני נושאים שאינם קשורים, ההשתחוויה על הארץ אסורה מן הדין ואין לזה קשר לאזהרת הזוה"ק, יש איסור של אבן משכית. מלבד זאת יש את אזהרת הזוה"ק שלא ליפול אפיים גם לא על הזרוע, משום שאמירת מזמור לדוד נפשי בנפילת אפיים ענינה מסירות נפש, וכשהיא לא נאמרת בכוונה הראויה י בכך סכנה גדולה. מלבד זאת, הזהיר גם לאותם הנופלים על הזרוע, שלא יניחו ראשם בתוך היד אלא על הזרוע, שאף זו סכנה היא.
ערב טוב.
בדיוק. למה צריך להזהר לשים על הזרוע ולא פנימה. הגמרא במגילה אומרת שכל הבעיה בנפ"א היא בהשתחויה מלאה על הארץ כמו שמביא המשנ"ב בסימן קלא וכך גם כוונת הזוה"ק.
ההשתחויה מותרת כמובן באופנים שמביא המשנ"ב
זו בעיה חדשה שהוא מעורר, אין לכך קשר לאיסור אבן משכית וגם לא לאזהרת הזוהר.
כלומר. זה חידוש של הבא"ח מדעתו הרחבה? אם כך . זה מסתדר לי.
הוא טוען שמדובר בסכנה ידועה, אבל לי היא אינה ידועה…
סכנה הידועה – משמע שמדובר באזהרת הזוהר. לא?
ודאי שלא. מחמת סכנת הזוהר נהגו הספרדים שלא ליפול גם על הזרוע, כאן הוא מדבר לאלו שלא חששו לזוהר.
הבנתי , איך אפשר לדעת למה הבא"ח מתכוון?
אינני יודע, אולי כדאי לשאול את הרב מוצפי, בודאי ידע לענות.
בס"ד.
איך השגתם כזאת ענווה לומר "איני יודע" כ"כ בקלות? מדהים. שנזכה גם אנחנו.
לפרסם תגובה כזו חמה זו ענווה או גאווה?… בכל מקרה, בעניני הלכה אין מקום למשחקי כבוד, זה באמת בזוי…
בס"ד.
בוקר טוב כבוד הרב שליט"א,
התכוונתי שבקלות התגברתם על היצר לומר איני יודע כמו שאומרת הגמרא בברכות "לעולם ירגיל עצמו לומר איני יודע" וכן הגמרא בסוכה כח',א מספרת על רבי אליעזר הגדול ששאלו אותו שלושים שאלות בהלכות סוכה – שתים עשרה אמר להם שמעתי, שמונה עשר אמר להם לא שמעתי והמפרשים משבחים אותו למען ילמד כל אדם לעשות כמותו, וכן אזהרת הרמב"ם והפלא יועץ לאותם בחורים יודעי ספר מעט שמתגדלים בעיני עמי הארצות ומורים הלכה לרבים וששואלים אותם ואינם יודעים , מחמת גאוותם מתביישים לאמר שאינם יודעים ומורים שלא כהלכה ועליהם קורא הרמב"ם את הפסוק – "שועלים קטנים מחבלי כרמים" והרי אלו מחריבי העולם.
ואילו אתם בדיוק ההיפך מכל זה ומראה על היותכם ת"ח אמיתיים בעלי ענווה ומידות טובות ובגלל זה התפעלתי והחמאתי לכם באומרכם "איני יודע".
זכיתי ללמוד אצל הרב יורם אברג'יל זצ"ל והרב ע"ה לימד אותנו שהבריח התיכון העולה על הכל הוא כבוד ת"ח ותמיד הזהירנו שלא לבזות ת"ח בשום אופן שזה עוון חמור ביותר רח"ל (ידועים דברי הגמרא שהמבזה ת"ח אין לו רפואה למכתו ונידון בצואה רותחת ויורד ואינו עולה רח"ל). לפיכך אני משתדל בכל כוחי להקפיד על הוראות מו"ר זצ"ל ומתוך כך תוכלו להסיק שח"ו לא יעלה על הדעת שהתכוונתי לבזותכם, ה' יצילנו מעוון זה.
ממתין לקבל מכבודכם הודעת פיוס ומחילה בבקשה, זה מאד חשוב לי לשקט הנפשי.
תודה מראש.
תלמידכם ועפר ואפר לכת"ר. ס"ט ערן.
לא חשבתי כך אפילו לרגע! אדרבה, שמחתי בעידוד והחיזוק שאתה נותן לנו! יישר כח.
ב"ה. תודה.
בהזדמנות זאת , יש לי שאלה נוספת , בזמן שאני לומד , שואלים אותי שאלות בהלכה בווטסאפ ואני מפסיק מלימודי מ 2 טעמים –
1. זיכוי הרבים.
2. מתלמידי יותר מכולם.
3. עשיר ורש נפגשו , עושה שניהם ה'.
האם אני עושה נכון? שהרווח כפול לענ"ד – זיכוי הרבים וגם ידע תורני נרחב יותר עבורי עקב העיון בשאלות.
בקיצור – האם אפשר להחשיב עניית תשובות בלימוד כחלק מהלימוד?
תודה . ערן.
ודאי שלענות תשובות זה לימוד תורה, אחרת גם אני בבעיה, אבל כדאי יותר לייחד לכך זמן ולא לענות מידי, אני מניח שזה מפריע לך לריכוז וגורם לך לקפוץ מנושא לנושא בלי יכולת להמשיך ולהעמיק.
השאר תגובה