לתרומות לחץ כאן

האם מותר לחנוט את הנפטרים

שאלה ראשונה: מדוע יעקב נחנט, הרי ידוע שאין רימה שולטת בצדיקים ושצדיקים במיתתם קרואים חיים, אם כן מה היה צורך בחניטה זו ומדוע יוסף לא התנגד?

שאלה שניה: נראה לכאורה שמדובר בחילול של כבוד הנפטר?!, שכן חניטה מתבצעת באמצעות הוצאת אברים וחלקים פנימיים מסוימים מהגופה על מנת לשמרה שלמה…לנוכח זאת מה צד לומר כי לא חולל כבוד המת במקרה פרשת ויחי?

שאלה שלישית: בכל מקרה האם יוסק מפרשת ויחי או בכלל כי היום (באופן תיאורטי כמובן) יש היתר עפ"י היהדות לחנוט נפטר מישראל?

אשמח לקבל לשאלות הנ"ל תשובה עם מקורות ככל שישנם…תודה

תשובה:

שלום רב,

א. האור החיים במקום (בראשית פרק נ' פסוק ב') עומד על שאלתך הרי גם בלא החניטה ודאי יעקב אבינו לא היה מסריח, וכך כתב: "עשה כן יוסף משום כבוד אביו כי כן משפט הנכבדים ומכל שכן גדולי המלכות, או כדי שלא יטעו בו כשלא יחנטוהו שלא מת או שמת ולא הסריח ויעשוהו אלוה כי הוא פלא בעמים המזוהמים וסובב לבלתי יעלהו לארץ קבורתו, ואם לא היה טעמים הנזכרים הדבר פשוט כי בלא חניטה לא היה מסריח".

אפשרויות נוספת מעלה האור החיים להסביר, או שהמאכל שבמעיים היה מסריח גם בצדיקים, ואת זאת רצה יוסף למנוע. או שיוסף לא ידע שצדיקים אינם מסריחים ולכן ציווה לחנוט את אביו.

ב. בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' שלו) דן בענין ביזוי המת, ושם העלה את הנושא של החניטה שעשה יוסף ליעקב. והביא מספר לקט הקמח על המשניות פסחים סוף פרק ה' "שחלילה לא פתחו בטן יעקב ולא הוציאו בני מעיו אלא דרך טבורו הכניסו האפרסמון דדרך פיו של מת א"א דמשמת נסתם הפה ונפתח הטבור כמו שהיה במעי אמו (נקב קטן כחוט השערה) ושם הכניסו הרופאים האפרסמון ע"ש שסיים דבר זה נודע לבני יעקב לא לזולתם לכן אין רופאי אומות העולם יודעים לעשות כן למלכיהם".

אולם החת"ס כתב שזה דוחק, והביא ראיה שיעקב אבינו התנקה לגמרי לפני פטירתו, לכן יכלו לחנוט אותו. ועיקר חששו היה שמא יקברו אותו במצרים תחילה ואז לא יכלו להעלות אותו בשלמותו. ראה מה שכתב שם. אגב, ראה ברש"י במקום שכתב על החניטה, ענייני מרקחת ובשמים.

ג. מדברי החתם סופר הנ"ל עולה, שחניטה רגילה שבה מוציאים את האברים הפנימיים אסור לעשות. אולם בשו"ת נודע ביהודה (תניינא יו"ד סי' רי) דן האם מותר לעשות ניתוח שלאחר המות כדי ללמוד ממנו רפואה. והמתיר רצה לדמות את זה לחניטה שמאחר שעשו זאת לכבוד המת מותר. הנודע ביהודה חולק עליו ואוסר. אולם על החניטה הוא כותב שלא ניתן ללמוד ממנו משום שזה נעשה לצורך כבוד המת. משמע שמותר לחנוט גם היום. [אולם ראוי לציין, כי לכאורה הכבוד הזה שייך יותר בזמנם שכך היו עושים המלכים וחשובים. אולם היום אין זה כבוד כלל, ובפרט שצריכים לקברו מיד ולא ממתינים כל כך הרבה זמן כמו שהמתינו עד שקברו את יעקב אבינו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל