הילדים קטפו אצטרובלים מעצי הפקר והפיקו מהם כחצי קילו צנוברים.
א. מה הדין לגבי הפרשת תרומות ומעשרות מהצנוברים
ב. האם נוהגת בצנוברים האלה קדושת שביעית שכן הם צמחו לכאורה בשנת שמיטה
תשובה:
שלום רב,
אין צורך להפריש תרומות ומעשרות משום שהדין הוא שהפקר פטור ממעשרות.
אולם לגבי השמיטה, אני לא יודע מתי היתה החנטה של פרי האצטרובל, אך אכן מסתבר שהיתה בשביעית, וא"כ יש לנהוג קדושת שביעית בפרי.
תודה על התשובה המהירה לשאלת הצנוברים מהטבע.
בהיות הצנוברים קדושים בקדושת שביעית האם יהיה אסור להציע אותם למכירה?
ודאי אסור.
לענ"ד צ"ע . כיוון שעיקר עצי האורן לא עומדים לאכילה ממילא דינם כסתם עצים העומדים להסקה שבסתמא לא חלה עליהם ק"ש . וממילא דמו לעצים דמשחן שעומדים לשימוש ה"ו שוה ולא חלה לרוב פוסקים.
מ"מ יש לדון אם דומים לסיאה אזוב וקורנית שבלקטן לאכילה חלה עליהם ק"ש .
ולכאורא לא דמי כ"כ כיוון שבסיאה גוף הצמח נלקט לאכילה וכאן עיקר הצמח לא בר שימוש רק זרעים שאינו עיקר הפרי ובטלים כלפי האילן שאינו קדוש .
ול"ד לשרף האילנות באילנות שאינם עושים פרי שנקטינן שזהו עיקר הפרי שלהם שהרי שם מגדלים אותם בשביל השרף הנ"מ במטע אורן שניטע לשם צנובר יחול עליו ק"ש .
וצ"ע
אמנם חוזרני בי מסברת ביטול שהרי במתניתין דהורד והכופר והלוטם(שביעית ז,ו) ישנה מחלוקת ראשונים בבאור המילה הלוטם שיש אומרים דהיינו פיניונס צנובר. ולמש"כ לעיל גם בלא דין ביטול לא גרע מסיאה איזוב וקורנית ממילא בליקט לאכילה חלה קדושה על הגרעינים ואינם בטלים .
ולאלה שלא פירשו כן במשנה אין הכרח שחולקים אם בטל כלפיו או לא ממילא נראה שבלקטן לאכילה חלה עליהם ק"ש .
ומ"מ עדיין נראה שבמלקט את האיצטרובל רק למשחק ילדים אין קדושה באיצטרובל .ויש להוסיף את הגמ' בע"ז יד א הוסיפו עליהם אצטרובלים ובנות שוח מוכח ג"כ דיש ק"ש וצ"ל ג"כ דמיירי במלקט לאכילה אחרת כל האצטרובלין שנופלים מהעץ יהיו קדושים בק"ש .
השאר תגובה