שלום רב לרבנים הגאונים שליט"א
אמירת בריך שמיה בפתיחת ההיכל מקורה בספר הזוהר פרשת ויקהל ולא מוזכרת בתלמוד ולא ברמב"ם ולא בשו"ע. שאלתי היא האם כאשר קבוצת חיילים נמצאים בשטח או במקום שאין ארון קודש גם צריכים לומר בריך שמיה בימים טובים ובשבתות ובר"ח? כיוון שבזוהר הלשון כד מפקין ס"ת בציבורא ואם אפשר לדייק שדווקא כשמוציאים מארון אומרים בריך שמיה ולא בכל מצב כאשר הס"ת מונח על הבימה. נטיית ליבי שבניד"ד לא לומר א. דיוק מדברי הזוהר. ב. בפרט שזה לא מוזכר בגמרא ובשולחן ערוך
(לגבי ימות חול המשנ"ב פוסק שגם אומרים בריך שמיה בסימן קמ"ד ובסימן רפ"ו, ודעת בא"ח שלא אומרים בימות החול כי אין קדושת כתר)
בברכה רבה,
תשובה:
שלום רב
שאלה מענינת, אינני יודע מקור ברור אבל נטיית הלב שלי שונה… שהרי אין כל חסרון באמירת תפילה יקרה זו, וברור הדבר שאם יהודי רוצה לומר ברגע זה ממש תפילת בריך שמיה – הרשות בידו, אם כן מדוע להמנע מתפילה חשובה זו מחמת דיוק שאינו מוכח כל כך, שהרי אפשר שהזוהר "אורחה דמלתא נקט" ובדרך כלל הספר תורה נמצא בארון הקודש, אבל אה"נ שגם כאשר הוא אינו שם ניתן לאומרה.
מה שכן ידוע שדייקו מדברי הזוהר אלו, הוא שהרי יש חילוקי מנהגים מתי אומרים תפילה זו, אם מיד בפתיחת הארון ורק אחר כך מוציאים את פר התורה, או שקודם מוציאים את ספר התורה ואחר כך אומרים תפילה זו, ומלשון הזוהר כאן דייק בעל האגרות משה שקודם יש להוציא את ספר התורה ורק אחר כך לומר בריך שמיה.
חנוכה שמח!
