לתרומות לחץ כאן

אמירת בריך שמיה כשאין ארון קודש

אמירת בריך שמיה בפתיחת ההיכל מקורה בספר הזוהר פרשת ויקהל ולא מוזכרת בתלמוד ולא ברמב"ם ולא בשו"ע. שאלתי היא האם כאשר קבוצת חיילים נמצאים בשטח או במקום שאין ארון קודש גם צריכים לומר בריך שמיה בימים טובים ובשבתות ובר"ח? כיוון שבזוהר הלשון כד מפקין ס"ת בציבורא ואם אפשר לדייק שדווקא כשמוציאים מארון אומרים בריך שמיה ולא בכל מצב כאשר הס"ת מונח על הבימה. נטיית ליבי שבניד"ד לא לומר א. דיוק מדברי הזוהר. ב. בפרט שזה לא מוזכר בגמרא ובשולחן ערוך
(לגבי ימות חול המשנ"ב פוסק שגם אומרים בריך שמיה בסימן קמ"ד ובסימן רפ"ו, ודעת בא"ח שלא אומרים בימות החול כי אין קדושת כתר)
בברכה רבה,

תשובה:

בכל הפוסקים שדנו בענין מתי לומר בריך שמיה, לא הוזכר כלל שאולי יש לאומרו גם במקרה שאין ארון קודש. לכן אין לאומרו במקרה כזה.

עיקר הנידון הוא האם לומר בריך שמיה שפותחים את ארון הקודש לפני שמוציאים את הספר תורה, או לאחר שמוציאים את הס"ת. ראה בכף החיים (סי' כט אות עד) שכתב שיש לאומרו לפני שמוציאים את הס"ת. אולם ראה בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' ע' אות ט'):

"אם י"ל בריך שמיה דוקא לאחר הוצאת הספר בענין זמן דאמירת בריך שמיה לפי לשון הזוהר אר"ש כד מפקין ס"ת בצבורא משמע קצת דהוא לאחר שהוציאו הס"ת, אבל לא היה זה ראיה גדולה דשייך למינקט לשון כד מפקין על שעת ההוצאה אף שהוא גם קודם ובש"ע הא לא הובא שנדע זה, אבל בשערי אפרים הלכות קה"ת שער י' סעי' א' איתא בעת שפותחין הארון להוציא הס"ת אומרים הקהל ויהי בנסוע ובשעת הוצאת הס"ת מתחילין הקהל לומר בריך שמיה הרי מפורש שאומרין אותו בשעת הוצאת הס"ת מהארון ממש, ומכיון שלא מצינו מי שחולק ע"ז צריך לעשות כן, אבל כמדומני שאין מדקדקין בדבר וכיון שלא מצינו זה כלל בדברי רבותינו הראשונים לא שייך למחות איך שעושין אבל כשאחד שואל צריך לומר לו שיאמר אחר שהוציאו מן הארון שלכן מה שיש שהנהיגו לומר דוקא קודם הוצאת הס"ת הוא שלא כהראוי להנהיג". וכעין זה כתב גם בהליכות שלמה תפילה עמוד קמה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל