לכבוד הרבנים שלום רב.
ברצוני לדעת מה מקורם של הפוסקים הסוברים שיש לברך על ההלל בראש חודש?
תשובה:
שלום רב
הנושא הזה קשור לשאלה הכללית האם מברכים על מצוה שאינה אלא מנהג בעלמא ולא חיוב גמור.
מקור הדברים בסוגית הגמרא בסוכה מד א: הערבה מנהג נביאים… שקיל חביט חביט ולא בריך, קסבר מנהג נביאים הוא. הרי שאין לברך על מנהג אף שיסודו בדברי הנביאים. וכתבו שם התוס', שמכאן המקור שלא מברכים על הלל בראש חודש.
אולם רבינו תם שם דחה ראיה זו, וכתב, ששונה הדבר לגבי הערבה שאינה אלא "טלטול בעלמא", ואין כאן מעשה של ממש שיש בו כדי לחייב בברכה, בשונה מקריאת ההללל בראש חודש שהיא דומה לקריאת התורה וניתן לברך עליו. וברא"ש והר"ן שם פסקו כרבינו תם.
הרמב"ם נקט בפשיטות בכמה מקומות שלא מברכים על מנהג, ראה למשל פרק ג מהל' חנוכה ופי"א מהל' ברכות, וכן מנהג בני ספרד.
בכל בו סי' מג כתב לחדש, שבהלל הברכה היא חלק מהמצוה, ולכן ניתן לברך עליו בשונה משאר מנהג. ובסי' עא שם חילק לענין זה בין מנהג המיועד לרבים שמברכים עליו, לבין מנהג שנהגו לעצמם, כמו הערבה שלא תיקנוה לרבים ורק במך הדורות השתרש הדבר.
בהגה' רעק"א בסי' תרעא כתב שהואיל ומנהג בני אשכנז לברך על מנהג גם על הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת יש לברך, אולם בחכם צבי סי' פז הקשה שבענין זה יש סתירה בשו"ע, שמחד גיסא פסק בסי' תכב שלא לברך על הלל בראש חודש, ומאידך נקט שיש לברך על נרות בית הכנסת, וכנראה הביאור הוא,ש כיון שתכלית מצוה מתקיימת בבית הכנסת כמו בבית, יש טעם לברכה זו. וראה כעין סברא זו ברדב"ז שני אלפים רט לגבי ברכה על נרות בית הכנסת שביום הכיפורים.
עוד בענין זה ראה בשבלי הלקט סי' קעד בשם רבינו ישעיה, שכתב לחלק בין מנהג שיש לו שורש במצוה במקום אחר, כמו הלל, שביום טוב מברכים עליו וממילא גם בראש חודש, לבין מנהג שאין לו שורש במצוה, וראה עוד מש"כ בזה בחידושי רי"ז הלוי.
חנוכה שמח!
